תביעה קטנה היא תביעה המוגשת על סכום של עד כ- 34,000 ₪.

תביעה מסוג זה נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות שהוא בעצם בית משפט רגיל הדן בתיקים "קטנים",  תחת שני קריטריונים מרכזיים:

  • היקף כספי – עד כ -34 אלף ₪. סכום זה המוגדר כתביעה קטנה מתעדכן אחת לתקופה עם יוקר המחיה.
  • מורכבות התביעה – תביעה קטנה אמורה כעיקרון להיות פשוטה, הווה אומר,  כזו שניתן לדון בה במהירות וביעילות יחסית, בעלת מספר מועט של עדים וראיות, ושניתן, ככלל, לסיים את הדיון בה במסגרת ישיבה קצרה אחת.

חשוב לציין שלשופט שמור שיקול הדעת האם לאפשר לתביעה שהוגשה להתנהל כתביעה קטנה, והוא בהחלט רשאי להחליט על העברת התיק לדיון במסלול אחר – כמו למשל: סדר דין מהיר או אפילו תביעה רגילה.

אז מה בעצם מיוחד בתביעה קטנה?

ישנם שני מאפיינים ייחודיים לתביעה במסגרת הליך זה:

הראשון הוא שבתביעה זו אין ייצוג על ידי עו"ד עבור בעלי הדין (התובע והנתבע), למעט מקרים מיוחדים וחריגים ובהיתר בית המשפט.

השני הוא, העובדה שבתביעות קטנות ניהול ההליך כרוך לרוב בעלויות נמוכות. סכומי האגרה נמוכים יותר (באחוזים), והוצאות המשפט "רזות" יותר.

אלו הם יתרונות גדולים.

חשוב לציין שהמחוקק מצנן את התובעים בכך שהוא מגביל ל – 5 את מספר התביעות שניתן להגיש בערכאה ייחודית זו.

החסרונות בהליך זה הם בעיקר שלא ניתן להיות מיוצגים.

זהו חיסרון גדול, מכיוון שכאשר מול האזרח הקטן ניצבת חברה גדולה כנתבעת, היא לעיתים נעזרת בתובע "מקצועי", שהוא "שחקן חוזר" בבית המשפט. לעתים מדובר באיש משאבי אנוש או כספים שמופיע לעתים תכופות והוא מיומן מאד, ולעתים קרובות בסטודנטים למשפטים או במשפטנים (בוגרי תואר במשפטים שאינם בעלי רישיון עריכת דין).

מצב דברים זה עשוי להוביל לכך שיחסי הכוחות אינם באמת מאוזנים, כפי שהיה אמור להיות, והאזרח הקטן שאינו מיוצג ניצב בעמדת נחיתות קשה.

הבעיה השנייה בהליך זה היא הקושי לערער עליו. למעשה אין אפשרות להגיש ערעור מיידי על החלטה או פסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות. זאת, מכיוון שיש להגיש לפני כן בקשת רשות ערעור (בר"ע) – שרק לאחריו יקבע השופט האם יינתן אישור לערער על תביעה זו.

הערעור מוגבל, על פי הפסיקה, ברמת העיקרון, לשאלות משפטיות בלבד ולא למחלוקת על העובדות, מה שמקנה "חרך צר" עוד יותר לקבלת ערעורים במסגרת הבקשות לערער על התביעה בפני בית המשפט המחוזי.

אמנם עורך דין לתביעות קטנות אינו יכול לייצג בדיון עצמו, אך הוא יכול "לאזן" בין הצדדים באמצעות ניסוח של כתב טענות (כתב תביעה) מדויק ומקצועי, לצד הדרכה מתאימה טרם הדיון לאחר הערכת הסיכויים והסיכונים, ושיקופם ללקוח כדבעי.

 

אסף פלג, עו"ד תביעות קטנות בקריית אונו, מעניק שירות ניסוח כתבי טענות מקצועי וכן הכנה לתביעות קטנות עבור לקוחות בכל חלקי הארץ (אפשרות לייעוץ מרחוק, באמצעות טלפון, זום וכו').

פוסטים אחרונים

זיוף קילומטראז׳ ברכב

קניתם רכב וגיליתם ש"שיחקו" עם השעון? זיוף קילומטראז' הוא לא רק מרגיז, הוא עילה חזקה לביטול עסקה משפטית. במאמר זה נסביר איך חושפים את התרמית באמצעות מאגרים ממשלתיים, מה ההבדל הקריטי בין תביעת מגרש רכב לאדם פרטי, ואיך הופכים את הגילוי לפיצוי כספי הולם. אל תישארו עם הנזק – גלו את הזכויות שלכם.

קרא עוד »

הכרה בתואר פיזיותרפיה מחו"ל

תואר פיזיותרפיה מחו"ל מוכר בישראל, אך לא אוטומטית. נדרש תהליך הכרה מול משרד הבריאות הכולל: הגשת מסמכים ובדיקת זכאות (3-6 חודשים), השלמת סטאז' במוסד מוכר (כ-6 חודשים), ומעבר בחינת רישוי ממשלתית. התהליך נמשך שנה עד שנה וחצי. כ-50% מהפיזיותרפיסטים החדשים בישראל הם בוגרי חו"ל. חשוב לוודא שהמוסד מוכר לפני הלימודים, במיוחד לאור רפורמת יציב שהחמירה את הקריטריונים ב-2019

קרא עוד »

דוגמא לתצהיר בפני עו"ד

בעמוד הזה תמצאו דוגמה לתצהיר כללי ונוסח “אישור עורך דין” לאימות חתימה על תצהיר, יחד עם שירות מהיר לאימות חתימה לתצהירים. לתיאום אימות חתימה על תצהיר: עו״ד אסף פלג 054-5829265

קרא עוד »

תצהיר להלוואה בערבות המדינה

מאמר פרקטי שמסביר מתי נדרש תצהיר בהליך הלוואה בערבות המדינה, איך מנסחים עובדות בלי “הצהרות גורפות”, מה חייבים לבדוק מול מסמכים כדי למנוע סתירות, ומה להכין מראש כדי שהאימות אצל עורך דין יהיה מהיר ולא יתקע את הבקשה. כולל שתי הבחנות קריטיות: ההקבלה לרעיון “כושר פירעון” וההבדל בין עובדה לבין הערכת עתיד.

קרא עוד »

תצהיר לסגירת עמותה

תצהיר לסגירת עמותה הוא מסמך עובדות קצר ומדויק שמוגש כחלק מהליך סגירה או פירוק מרצון, ונחתם בפני עורך דין המאמת זהות וחתימה. במאמר מוסבר מתי נדרש תצהיר, מי מוסמך לחתום, מה חייב להופיע בו כדי שיעבור חלק, ומה עדיף לא לכתוב כדי לא לייצר סיכונים ועיכובים.

קרא עוד »

מה לעשות כשהמשכיר מסרב לשוכר חלופי שמצאתם?

יציאה מוקדמת מחוזה שכירות מסתבכת כשמצאתם שוכר חלופי והמשכיר מסרב בלי נימוק או עם תירוצים מתחלפים. במאמר תבינו מתי הסירוב לגיטימי ומתי הוא נראה כהתחמקות, איך להציג מועמד “מתאים” עם מסמכים וביטחונות, ואיך לנהל תיעוד והודעות קצרות שמכריחות תשובה כתובה ומקדמות פתרון או בסיס לתביעה.

קרא עוד »

רישוי דימותנים רפואיים ורנטגנאים

התיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות יצר מציאות חדשה ומורכבת עבור מאות רנטגנאים ודימותנים. במדריך זה נסביר מדוע בוגרי חו"ל נתקלים בסירוב, מה ההבדל הקריטי בין תעודה "קהילתית" ל"מלאה", וכיצד ניתן להפוך החלטה של משרד הבריאות באמצעות כלים משפטיים נכונים.

קרא עוד »

תצהיר חסר קרקע בייעוד מגורים: כל מה שצריך לדעת לפני שחותמים

זכיתם ב"דירה בהנחה" או מוציאים תעודת זכאות? אל תתנו לבירוקרטיה לעכב אתכם. תצהיר חסר קרקע בייעוד מגורים הוא מסמך חובה הדורש אימות וחתימת עורך דין. במדריך זה נסביר מהי חשיבות המסמך, כיצד להימנע מטעויות משפטיות שעלולות לסכן את הזכאות שלכם, ואיך להשלים את תהליך האישור והחתימה בצורה מהירה ובטוחה במשרד עו"ד אסף פלג.

קרא עוד »

סקירה משפטית – דמי תיווך בשכירות

שוכרים דירה ונתקלים בדרישת דמי תיווך מפתיעה? במדריך זה תגלו מה בדיוק קובע החוק, באילו מקרים המתווך עובד עליכם, מתי אתם לא חייבים לשלם, ואיך להוכיח שמדובר בדרישה לא חוקית. עו"ד אסף פלג מסביר צעד־אחר־צעד איך להתמודד עם מתווכים, מה לחתום (ומה לא), ואיך להחזיר את הכוח לידיים שלכם.

קרא עוד »

צור קשר עימנו

Wordpress Social Share Plugin powered by Ultimatelysocial
דילוג לתוכן