קיזזתי משכר הדירה והמשכיר מאיים בתביעה: מתי קיזוז הופך לסיכון משפטי?

למה קיזוז משכר דירה הוא לא רק שאלה של “מי צודק”?

שוכרים רבים מגיעים לנקודת קיזוז אחרי תקופה של תסכול. הם שלחו הודעות, ביקשו תיקון, קיבלו הבטחות, חיכו לבעל מקצוע, ולבסוף החליטו לשלם פחות. מבחינה אנושית, זה מובן. מבחינה משפטית, זה לא תמיד מספיק.

המשפט לא בודק רק אם המשכיר התנהג לא בסדר. הוא בודק גם אם השוכר פעל נכון. האם הייתה דרישה מסודרת? האם הפגם אכן היה באחריות המשכיר? האם חלף הזמן הקבוע או הסביר לתיקון? האם הסכום שקוזז קשור לנזק או לירידת ערך השימוש בדירה? האם השוכר יכול להוכיח את ההוצאה או את ההפחתה? האם הוא הודיע מראש שהוא מתכוון לתקן או להפחית?

לכן ייתכן מצב מתסכל אך אמיתי: השוכר צודק בכך שהייתה בעיה בדירה, אבל טועה בדרך שבה קיזז. במצב כזה, הקיזוז עלול להפוך מטענת הגנה טובה לבעיה חדשה.

זו גם הסיבה שאדם שמחפש בגוגל “קיזזתי משכר הדירה והמשכיר מאיים בתביעה” נמצא בדרך כלל במקום אחר לגמרי מאדם שמחפש “המשכיר לא מתקן מזגן”. הראשון כבר נמצא באזור של סיכון משפטי. שם נדרש ניתוח מדויק יותר של החוזה, ההתכתבויות, סוג הליקוי, סכום הקיזוז והבטוחות שבידי המשכיר.

מה ההבדל בין תיקון עצמי, החזר הוצאות והפחתת דמי שכירות?

אחת הטעויות הנפוצות בסכסוכי שכירות היא לערבב בין כמה כלים משפטיים שונים. שוכר אומר “קיזזתי”, אבל בפועל צריך להבין מה בדיוק הוא עשה.

כאשר השוכר הזמין בעל מקצוע, שילם על תיקון שיש למשכיר חובה לבצע, ושמר חשבונית מסודרת, מדובר בדרך כלל בטענה להחזר הוצאות תיקון. כאן השאלה המרכזית היא האם הייתה למשכיר חובה לתקן, האם ניתנה לו הזדמנות סבירה לעשות זאת, האם התיקון היה נחוץ, והאם העלות הייתה סבירה.

לעומת זאת, כאשר השוכר לא תיקן בפועל אלא החליט לשלם פחות שכירות כי הדירה הייתה פחות ראויה לשימוש, מדובר בדרך כלל בטענה להפחתת דמי שכירות. כאן השאלה קשה יותר: בכמה באמת פחת שווי השימוש בדירה? האם חדר שלם לא היה שמיש? האם מדובר ברטיבות נקודתית בלבד? האם הייתה תקלה שמנעה שימוש סביר בדירה, או בעיקר אי נוחות?

יש גם מצבים שבהם השוכר טוען לנזק כספי אחר שנגרם לו בגלל המשכיר, למשל עלות מלון, אובדן ימי עבודה, נזק לציוד או הוצאות מעבר. טענות כאלה אינן תמיד אותו דבר כמו הפחתת דמי שכירות. הן עשויות להיות חלק מתביעה או מדרישה כספית, אבל לא בהכרח מצדיקות הפחתה מיידית וחד צדדית מהשכירות החודשית.

ההבחנה הזו חשובה מאוד. תיקון מתועד של 850 ש"ח עם חשבונית אינו דומה להפחתה כללית של 3,000 ש"ח בגלל תחושה שהדירה “לא שווה את המחיר”. ככל שהקיזוז פחות מדויק ופחות מוכח, כך גדל הסיכון שהמשכיר יציג אותו כאי תשלום שכירות.

מתי החוק מאפשר לשוכר לפעול בגלל ליקוי שהמשכיר לא תיקן?

בדירת מגורים, המשכיר חייב לתקן ליקויים שאינם קלי ערך ושלא נגרמו עקב שימוש בלתי סביר של השוכר. תיקון רגיל צריך להתבצע בתוך זמן סביר ולא יאוחר משלושים ימים ממועד הדרישה. פגם דחוף, כלומר פגם שאינו מאפשר מגורים בדירה באופן סביר, צריך להיות מתוקן בתוך זמן סביר ולא יאוחר משלושה ימים.

אם המשכיר לא תיקן את הליקוי בתוך התקופה הרלוונטית, עשויות להיפתח בפני השוכר אפשרויות פעולה. בין היתר, ייתכן שהשוכר יוכל לתקן בעצמו ולדרוש החזר הוצאות סבירות, או להפחית מדמי השכירות כל עוד הפגם לא תוקן, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם.

אבל זה המקום שבו צריך להיזהר. החוק אינו אומר שכל ליקוי מצדיק הפסקת תשלום שכירות. הוא גם אינו אומר שכל סכום שהשוכר בחר להפחית ייחשב מוצדק. ההפחתה צריכה להיות קשורה לפגיעה האמיתית בשימוש בדירה, והיא צריכה להיות ניתנת להסבר.

לכן, לפני שמבצעים קיזוז חד צדדי משכר דירה, חשוב לבדוק לא רק אם המשכיר לא תיקן, אלא גם אם התקיימו התנאים שמאפשרים לשוכר לנקוט צעד עצמאי. ההבדל הזה נראה טכני, אבל במחלוקת משפטית הוא עשוי להיות קריטי.

מתי קיזוז משכר הדירה עלול להיראות כמו אי תשלום שכירות?

קיזוז הופך מסוכן במיוחד כאשר הוא נעשה בלי תיעוד, בלי חישוב, בלי הודעה ברורה ובלי קשר סביר לגובה הנזק. במצב כזה המשכיר עשוי לטעון שהשוכר פשוט לא שילם את מלוא דמי השכירות.

הסיכון גדל כאשר השוכר מקזז סכום גבוה מאוד ביחס לדמי השכירות, מפסיק לשלם לחלוטין, מקזז במשך כמה חודשים ברצף, או מערבב בין כמה טענות שונות בלי להפריד ביניהן. למשל, שוכר שאומר “יש רטיבות, המזגן חלש, השכנים מרעישים, והמשכיר לא נחמד, לכן הורדתי חצי שכירות” יתקשה יותר להגן על עצמו מאשר שוכר שמציג פגם מוגדר, דרישה כתובה, תיעוד, חוות דעת או חשבונית, וחישוב ברור.

גם תזמון הקיזוז חשוב. שוכר שמקזז לפני שפנה למשכיר, לפני שנתן לו הזדמנות סבירה לתקן, או אחרי שהמשכיר כבר תיקן את הליקוי, עלול להיתקל בקושי. לעומת זאת, שוכר שפעל בסדר נכון, תיעד פניות, המתין פרק זמן מתאים, ושמר הסבר מדויק לסכום שהופחת, נמצא במקום טוב יותר.

במילים פשוטות: קיזוז טוב הוא קיזוז שאפשר להסביר אותו במסמך אחד ברור. קיזוז מסוכן הוא קיזוז שנשען על כעס, תחושה כללית או “הוא יודע בדיוק למה הורדתי”. בבית משפט, בדרך כלל, עדיף לא לבנות על כך שהצד השני “יודע”.

המשכיר מאיים לממש צ'ק ביטחון בגלל קיזוז: מה המשמעות?

כאשר שוכר משלם פחות מדמי השכירות החודשיים, המשכיר עשוי לטעון שנוצר חוב שכירות. אם בידיו צ'ק ביטחון, פיקדון, ערבות או בטוחה אחרת, הוא עשוי לאיים להשתמש בהם.

בחוזה שכירות למגורים, החוק מגביל ומסדיר את השימוש בערובות מסוימות. המשכיר אינו אמור לממש ערובה באופן שרירותי. עליו לפעול לפי התנאים הקבועים בדין ובחוזה, ובדרך כלל להודיע לשוכר מראש ולתת לו אפשרות לתקן את הטעון תיקון.

עם זאת, אין לטעות: אם הקיזוז לא היה מבוסס, המשכיר עשוי לטעון שהערובה נדרשת בגלל אי תשלום דמי שכירות. לכן השאלה אינה רק האם מותר למשכיר להפקיד צ'ק ביטחון, אלא האם הקיזוז שביצע השוכר היה בנוי מספיק טוב כדי לעמוד מול טענה של חוב.

במקרה שבו בעל הדירה הפקיד צ'ק ביטחון אחרי קיזוז משכר הדירה, כדאי לבחון מיד את החוזה, את נוסח הערבות או הצ'ק, את ההתראות שנשלחו, את הסיבה לקיזוז ואת התיעוד. לעיתים נדרש מכתב משפטי מהיר. לעיתים נדרש הליך מתאים. ולעיתים דווקא צריך לתקן את הטעות לפני שהסכסוך מתרחב.

האם סעיף איסור קיזוז בחוזה שכירות סוגר את הסיפור?

בחוזי שכירות רבים מופיע סעיף שלפיו השוכר אינו רשאי לקזז סכומים מדמי השכירות. סעיף כזה אינו פרט שולי, ואסור להתעלם ממנו. הוא יכול להשפיע על ניהול הסיכון, על אופן ניסוח הדרישה, ועל השאלה אם נכון לבצע הפחתה בפועל או לדרוש החזר בדרך אחרת.

מצד שני, בדירת מגורים קיימות הוראות חוק מסוימות שאי אפשר להתנות עליהן לרעת השוכר. לכן לא נכון לומר באופן אוטומטי שכל סעיף איסור קיזוז מוחק את זכויות השוכר לפי חוק השכירות והשאילה. אבל גם לא נכון לומר שהשוכר יכול להתעלם מהחוזה רק משום שהוא מרגיש שהמשכיר הפר אותו.

הניתוח הנכון הוא מדויק יותר: מה סוג הדירה, מה משך השכירות, האם מדובר בחוזה שכירות למגורים שהחוק חל עליו, מה בדיוק נכתב בסעיף הקיזוז, מה סוג הליקוי, האם ניתנה דרישה לתיקון, והאם הסכום שהופחת ניתן להצדקה. סעיף איסור קיזוז אינו בהכרח סוף הדרך, אבל הוא בהחלט תמרור אזהרה.

איך מתעדים קיזוז בצורה שמקטינה סיכון?

הבסיס הוא תיעוד מוקדם. לפני קיזוז, חשוב שתהיה הודעה כתובה למשכיר שמפרטת את הליקוי, מועד גילויו, ההשפעה שלו על השימוש בדירה, והדרישה לתקן. לא מספיק לכתוב “הדירה במצב נורא”. צריך לכתוב מה בדיוק לא תקין.

לאחר מכן חשוב לשמור תמונות, סרטונים, התכתבויות, הצעות מחיר, חשבוניות, אישורי תשלום, ולעיתים גם חוות דעת קצרה של בעל מקצוע. ככל שהמקרה חמור יותר וככל שסכום הקיזוז גבוה יותר, כך התיעוד צריך להיות חזק יותר.

אם השוכר מתקן בעצמו, חשוב שיהיה קשר ברור בין הליקוי לבין התיקון שבוצע. חשבונית כללית מדי או תשלום במזומן ללא פירוט עלולים להחליש את הטענה. אם השוכר מפחית דמי שכירות בגלל פגיעה בשימוש, חשוב להסביר כיצד חושב הסכום. לא תמיד צריך שמאות מלאה, אבל צריך היגיון שאפשר להגן עליו.

ניסוח נכון לפני קיזוז יכול לעשות הבדל גדול. הודעה בנוסח “לאור העובדה שהפגם לא תוקן למרות פניותיי, ובהתאם לפגיעה בשימוש בדירה, אשלם החודש סכום מופחת של…” נראית אחרת מהודעה כמו “נמאס לי, הורדתי לך מהשכירות”. התוכן המשפטי חשוב, אבל גם הטון והדיוק חשובים.

קיזוז בגלל רטיבות, עובש או נזילה: למה אלה מקרים רגישים במיוחד?

רטיבות, עובש ונזילות הם מהמקרים הנפוצים ביותר שבהם שוכרים שוקלים קיזוז משכר הדירה. מצד אחד, אלה ליקויים שעלולים לפגוע באופן ממשי בשימוש בדירה, באיכות החיים ולעיתים גם בבריאות. מצד שני, אלה גם ליקויים שמייצרים מחלוקת עובדתית קשה: מה מקור הרטיבות, מתי היא התחילה, האם השוכר אוורר את הדירה, האם מדובר בכשל איטום, האם השכן אחראי, והאם המשכיר באמת התעלם.

לכן, במקרי רטיבות ועובש, קיזוז בלי תיעוד עלול להיות מסוכן. תמונה של כתם על קיר אינה תמיד מוכיחה את מקור הבעיה. בעל מקצוע שמזהה נזילה פעילה, כשל איטום או בעיית צנרת עשוי לחזק מאוד את עמדת השוכר. גם התכתבות שבה המשכיר מודה בבעיה או מבטיח לתקן יכולה להיות משמעותית.

אם המאמר באתר עוסק באופן נקודתי בעובש, טחב ונזילות, נכון להפנות אליו משם או מכאן בהקשר ממוקד, אבל לא לשכפל את אותו תוכן. כאן הדגש הוא לא “מי אחראי לרטיבות”, אלא “האם מותר להפחית כסף בגלל הרטיבות, ומה הסיכון אם עושים זאת לא נכון”. לקריאה רחבה יותר על עצם האחריות לליקויים מסוג זה ניתן לעיין במאמר על טחב, עובש ונזילות בדירה שכורה.

קיזוז בגלל צביעת דירה ופיקדון: למה זה נושא אחר?

חשוב להפריד בין שני מצבים שנשמעים דומים אבל שייכים לאינטנט חיפוש אחר. מצב אחד הוא שוכר שמקזז בזמן השכירות בגלל ליקוי שהמשכיר לא מתקן. מצב אחר הוא משכיר שמנכה בסוף תקופת השכירות סכומים מהפיקדון או מהבטחונות בטענה שצריך לצבוע את הדירה.

אלה מחלוקות קרובות, אבל לא זהות. צביעת דירה בסיום שכירות עוסקת בדרך כלל בהחזרת המושכר, בלאי סביר, מצב הדירה בסוף התקופה, תנאי החוזה, ותיעוד מסירת הדירה. לעומת זאת, קיזוז שוטף מדמי השכירות עוסק בסיכון של אי תשלום במהלך השכירות ובהתנהלות מול משכיר שעדיין מחזיק בבטוחות.

לכן, מבחינת קידום אורגני, נכון לא לערבב בין שני העולמות. מי שמחפש “המשכיר קיזז לי צביעה מהפיקדון” צריך להגיע לעמוד ייעודי על צביעת דירה ופיקדון. מי שמחפש “קיזזתי תיקון משכר הדירה והמשכיר מאיים” צריך להגיע למאמר הנוכחי. לקריאה על הסוגיה הנפרדת של צביעה בסוף שכירות ניתן לעיין במאמר על ניכוי על צביעת דירה מהפיקדון או מהבטחונות.

מה עושים אם כבר קיזזתם והמשכיר שלח מכתב התראה?

בשלב הזה לא כדאי להמשיך להתכתב מהבטן. מכתב התראה משנה את הדינמיקה. המשכיר כבר מנסח את המחלוקת כחוב, הפרת חוזה או עילה למימוש בטוחה. השוכר צריך לעצור ולבדוק מה בדיוק קרה לפני שהוא עונה.

השאלה הראשונה היא מה קוזז. אם מדובר בחשבונית ברורה על תיקון דחוף שהיה באחריות המשכיר, המצב שונה מקיזוז כללי בגלל אי שביעות רצון מהדירה. השאלה השנייה היא איך נבנה הקיזוז. האם נשלחה דרישה מוקדמת? האם ניתנה למשכיר הזדמנות לתקן? האם נשלחה הודעה לפני הפחתת התשלום? האם הסכום הגיוני ביחס לפגם?

השאלה השלישית היא מה המשכיר מחזיק ביד. אם יש לו צ'ק ביטחון, ערבות, פיקדון או שטר חוב, צריך לבחון את הסיכון המיידי. לפעמים התגובה הנכונה היא מכתב משפטי קצר שמסדר את העובדות ומונע מימוש פזיז. לפעמים צריך להציע תשלום חלק שאינו שנוי במחלוקת. לפעמים צריך להיערך לתביעה או להגנה.

מה שלא כדאי לעשות הוא לענות בפזיזות: “אין לי מה לדבר איתך, קיזזתי כדין”. ייתכן שזה נכון, אבל צריך להראות למה. תשובה משפטית טובה אינה רק הצהרה שהשוכר צודק. היא מסדרת את ציר הזמן, מציגה את הראיות, מחברת אותן לחוק, ומבהירה מדוע אין מדובר באי תשלום שכירות אלא בהפעלת זכות לגיטימית.

מה עושים אם עדיין לא קיזזתם אבל אתם שוקלים להפחית מהשכירות?

זה המצב הטוב יותר, כי עדיין אפשר לבנות את הצעד נכון. לפני הפחתה חד צדדית, רצוי לבדוק את החוזה, את סוג הליקוי, את האחריות לתיקון, את פרק הזמן שחלף מאז הדרישה, ואת הסיכון מול הבטוחות שניתנו למשכיר.

במקרים רבים נכון להתחיל בדרישה כתובה ומדויקת, ולא בקיזוז מיידי. הדרישה צריכה לאפשר למשכיר לתקן, אך גם להבהיר שאם לא יעשה זאת, השוכר ישקול הפעלת זכויותיו לפי דין, לרבות תיקון עצמי, דרישת החזר הוצאות או הפחתת דמי שכירות.

כאשר מדובר בפגם דחוף שאינו מאפשר מגורים סבירים, פרק הזמן קצר יותר והתגובה יכולה להיות מהירה יותר. אך גם במקרה דחוף, תיעוד מדויק חשוב מאוד. דווקא במצבי לחץ, שוכרים עושים טעויות שנראות אחר כך כמו פעולה חד צדדית לא מבוססת.

הכלל המעשי פשוט: לפני שמורידים כסף מהשכירות, צריך לדעת לענות בכתב על שלוש שאלות. מה הפגם? למה המשכיר אחראי לו? ולמה דווקא סכום ההפחתה הזה מוצדק? אם אין תשובות טובות לשלוש השאלות האלה, הקיזוז עלול להיות מסוכן.

האם מותר להפסיק לשלם שכירות לגמרי עד שהמשכיר מתקן?

ברוב המקרים, הפסקה מוחלטת של תשלום דמי שכירות היא צעד מסוכן מאוד. גם כאשר יש ליקוי אמיתי בדירה, לא תמיד יש הצדקה להפסיק לשלם לגמרי. החוק מדבר על הפחתה לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם, לא על פטור אוטומטי ומלא מתשלום.

יכולים להיות מקרים קיצוניים שבהם הדירה אינה מאפשרת מגורים סבירים כלל, ואז השאלות המשפטיות משתנות. אבל גם במקרים כאלה, צריך להיזהר מניסוח ומפעולה לא מסודרת. לעיתים נכון לשקול ביטול חוזה, דרישת פיצויים או הליך מתאים, ולא רק “לא לשלם”.

שוכר שממשיך להחזיק בדירה, להשתמש בה, לגור בה, ויחד עם זאת מפסיק לשלם לחלוטין, יתקשה יותר להגן על עצמו אם לא יראה בסיס משפטי ועובדתי חזק מאוד. ככל שהשוכר ממשיך ליהנות מחלק משמעותי מהדירה, כך קשה יותר להצדיק הפסקת תשלום מלאה.

מה משכיר צריך לדעת לפני שהוא תובע שוכר שקיזז?

גם למשכיר לא כדאי למהר להציג כל קיזוז כהפרה גסה. אם השוכר התריע על ליקוי, המשכיר התעלם, והקיזוז מתועד וסביר, תביעה אגרסיבית עלולה להתהפך נגד המשכיר. בית המשפט עשוי לבדוק לא רק אם השוכר שילם פחות, אלא גם אם למשכיר הייתה חובה לתקן והוא לא מילא אותה.

לפני מימוש צ'ק ביטחון, דרישת חוב או תביעה, משכיר צריך לבדוק את ההתכתבויות, את מצב הדירה, את מקור הליקוי, את ההוראות בחוזה ואת הוראות הדין. אם מדובר בליקוי אמיתי שהיה עליו לתקן, כדאי לטפל בו במהירות ולא לבנות את כל התיק על כך שהשוכר שילם פחות.

מצד שני, אם השוכר קיזז סכומים מופרזים, לא הודיע מראש, לא תיקן בפועל, לא הציג חשבוניות, או הפסיק לשלם שכירות כמעט לגמרי, למשכיר עשויה להיות טענה חזקה יותר. גם כאן, המפתח הוא תיעוד, פרופורציה ותגובה משפטית מדויקת.

מתי כדאי לערב עורך דין שכירות?

כדאי לערב עורך דין כאשר הקיזוז כבר אינו רק שיחה רגועה בין שוכר למשכיר. אם המשכיר מאיים בתביעה, במימוש צ'ק ביטחון, בפינוי, או בדרישת חוב משמעותית, זה כבר שלב שבו טעות בניסוח עלולה לעלות כסף.

כדאי לפנות גם לפני קיזוז משמעותי, במיוחד אם מדובר בסכום גבוה, בליקוי שנמשך חודשים, בדירה שאולי אינה ראויה למגורים, או בחוזה עם סעיף איסור קיזוז. לפעמים בדיקה קצרה לפני הפעולה חוסכת מחלוקת גדולה אחר כך.

משרד עו"ד אסף פלג מטפל בסכסוכי שכירות, מחלוקות בין שוכרים למשכירים, מכתבי דרישה, מכתבי תגובה, תביעות קטנות ותביעות כספיות הנוגעות לדירות שכורות. המטרה אינה להחריף כל מחלוקת, אלא להבין מהר האם הקיזוז עומד על קרקע משפטית יציבה, ומה הצעד הנכון לפני שהסכסוך יוצא משליטה.

למידע רחב יותר על טיפול משפטי בסכסוכי שכירות ניתן לעיין בעמוד עורך דין שכירות באתר משרד עו"ד אסף פלג.

שאלות נפוצות על קיזוז משכר דירה

האם מותר לקזז תיקון מדמי השכירות?

במקרים מסוימים כן, אך לא באופן אוטומטי. צריך לבדוק אם הליקוי באחריות המשכיר, אם ניתנה לו דרישה לתקן, אם חלף הזמן המתאים, ואם עלות התיקון סבירה ומתועדת. קיזוז בלי תיעוד ובלי קשר ברור לליקוי עלול להיחשב אי תשלום שכירות.

האם מותר להפחית שכר דירה בגלל רטיבות או עובש?

ייתכן שכן, אם הרטיבות או העובש פוגעים בשימוש הסביר בדירה והמשכיר לא תיקן לאחר דרישה. עם זאת, צריך להוכיח את הבעיה, את האחריות לה, ואת היקף הפגיעה בשווי השימוש בדירה. לא כל כתם רטיבות מצדיק הפחתה משמעותית בדמי השכירות.

מה עושים אם המשכיר מאיים להפקיד צ'ק ביטחון אחרי שקיזזתי?

צריך לבדוק מיד את החוזה, את נוסח הבטוחה, את ההתראות שנשלחו, את סכום הקיזוז ואת הראיות לליקוי. לעיתים נכון לשלוח מכתב תגובה משפטי שמסביר מדוע לא מדובר בחוב שכירות. במקרים אחרים צריך להיערך לסיכון של מימוש בטוחה או הליך משפטי.

האם סעיף בחוזה שאוסר קיזוז מונע כל הפחתה?

לא בהכרח, במיוחד כאשר מדובר בחוזה שכירות למגורים ובהוראות חוק שלא ניתן להתנות עליהן לרעת השוכר. עם זאת, סעיף כזה בהחלט מגדיל את הצורך בזהירות ובבדיקה משפטית לפני שמפחיתים כסף בפועל.

האם אפשר להפסיק לשלם שכירות עד שהמשכיר יתקן?

בדרך כלל זה צעד מסוכן. גם כאשר יש ליקוי אמיתי, החוק אינו נותן פטור אוטומטי מתשלום מלא. ברוב המקרים, אם קיימת זכות להפחתה, היא צריכה להיות יחסית לפגיעה בשווי השימוש בדירה ולא הפסקת תשלום גורפת.

האם עדיף לתקן לבד ולדרוש החזר או להפחית מהשכירות?

זה תלוי במקרה. תיקון עצמי עם חשבונית ברורה יכול להיות פשוט יותר להוכחה, אך גם הוא דורש זהירות והודעה מתאימה. הפחתת דמי שכירות בגלל ירידת ערך השימוש בדירה מורכבת יותר, כי צריך להסביר בכמה נפגע שווי השימוש.

מסקנה: קיזוז נכון הוא לא פעולה של עצבים, אלא פעולה שצריך לבנות

שוכר אינו חייב לשתוק כאשר המשכיר מתעלם מליקוי משמעותי בדירה. החוק מכיר במצבים שבהם ניתן לתקן, לדרוש החזר או להפחית דמי שכירות. אבל הזכות הזו אינה כרטיס פתוח להוריד כל סכום מהשכירות בלי סדר, בלי דרישה ובלי ראיות.

המאבק האמיתי במקרי קיזוז אינו רק על השאלה אם הדירה הייתה תקולה. הוא על השאלה אם השוכר פעל בצורה שאפשר להגן עליה. מי שמתעד, דורש, מחשב ופועל בפרופורציה, נמצא במקום טוב בהרבה ממי שמקזז מתוך לחץ ואז מנסה להסביר בדיעבד.

אם קיזזתם משכר הדירה והמשכיר מאיים בתביעה, או אם אתם עומדים לקזז וחוששים להסתבך, כדאי לבדוק את המהלך לפני שהסכסוך מתפתח. בסכסוכי שכירות, לפעמים ההבדל בין מכתב נכון לבין הודעת וואטסאפ עצבנית הוא ההבדל בין פתרון מהיר לבין הליך משפטי יקר ומיותר.

משרדנו מסייע רבות לשוכרים במצוקה- טל' 054-5829265 עו"ד אסף פלג