קצת על לשון הרע ותביעות קטנות

לשון הרע ותביעות קטנות

לאחרונה נשאלתי האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע כתביעה קטנה?

לשאלה זו ישנה תשובה קצרה ותשובה ארוכה.

התשובה הקצרה היא – כן.

התשובה הארוכה היא – כן ולא. 😊

אם סכום התביעה נמוך (מתחת לתקרת המותר בתביעות קטנות), והסיפור המשפטי פשוט – אז לכאורה, לרוב ניתן יהיה להגיש תביעת לשון הרע גם כתביעה קטנה (זוהי אופציה, כל תביעה קטנה ניתנת להגשה גם כתביעה רגילה).

במקרה כזה הדיון בתביעה מתקיים ללא נוכחות עורכי דין, אולם הם יכולים לסייע בניסוח המסמכים ובייעוץ מקיף לפני הדיון ולהכין את התובעים והנתבעים להליך.

התשובה הארוכה והמדויקת יותר היא שלמרות שזה אפשרי בתאוריה, לא תמיד בית המשפט יאפשר זאת. לבית המשפט שמור שיקול דעת מלא האם להתיר את ניהול ההליך בפורמט של תביעה קטנה.

כך, אם השופט או הרשם (מעין שופט זוטר) יתרשם שהסיפור שהוביל לתביעה מורכב או מסובך מדי, הוא יכול להחליט על העברת התיק לדיון רגיל. במקרה כזה ניתן יהיה להיעזר בעורכי דין ולקבל ייצוג רגיל.  עם זאת, כעיקרון בית משפט יכול לדון בתביעות לשון הרע פשוטות יחסית ובסכומי תביעה נמוכים.

בנוסף, לא תמיד כדאי לנהל תיק לשון הרע לבד בתביעות קטנות. הסיבה לכך היא שלרוב לשון הרע לא מכה בתובע "כרעם ביום בהיר".  לרוב קדמה לכך השתלשלות אירועים כלשהי, ולצד שהוציא דיבה יש טענות משלו, מוצדקות יותר או פחות –  ויש להתמודד עמן.   אם לא די בכך, אז בחוק איסור לשון הרע יש הגנות וסייגים שונים שכדאי להכיר, וישנם גם חוקים דומים ומקבילים בהקשרים שונים.

הגעה לתביעה קטנה עם תיק לשון הרע, מצריכה הפעלת שיקול דעת והערכה, ויש יתרון לניסיון בתחום שמאפשר לעורך דין מייעץ כדי לבחון האם התיק מתאים לניהול (גם אם בסכום יחסית נמוך) בהליך של תביעות קטנות, או שמא מוטב לנהלו דווקא בסדרי דין רגילים או מהירים.

חשוב לציין כי בחוק איסור לשון הרע ישנו מסלול לתביעה לא הוכחת נזק עד לגבול כספי מסוים ולכן גם בכך יש כדי להשפיע על מערכת השיקולים באשר למסלול התביעה הרלוונטי.

בכל מקרה של לשון הרע – כדאי לפנות לייעוץ מקדים אצל עו"ד על מנת לאבחן האם קיימת עילה וכיצד, ובאיזה מסלול, ראוי לתקוף את העניין מבחינה משפטית.

חשוב לציין כי לעיתים קרובות ניתן להגיע לפיצוי באמצעות פשרה מקדימה ע"י עו"ד מייצגים.

אין באמור משום המלצה לפעולה כלשהי, מוגש כמידע כללי בלבד, ואין לכותב המאמר אחריות לכל פעולה משפטית ו/או אחרת או תוצאה כלשהי כתוצאה מפעולה שתינקט מבלי להתייעץ פרטנית עם עו"ד.

פוסטים אחרונים

זיוף קילומטראז׳ ברכב

קניתם רכב וגיליתם ש"שיחקו" עם השעון? זיוף קילומטראז' הוא לא רק מרגיז, הוא עילה חזקה לביטול עסקה משפטית. במאמר זה נסביר איך חושפים את התרמית באמצעות מאגרים ממשלתיים, מה ההבדל הקריטי בין תביעת מגרש רכב לאדם פרטי, ואיך הופכים את הגילוי לפיצוי כספי הולם. אל תישארו עם הנזק – גלו את הזכויות שלכם.

קרא עוד »

הכרה בתואר פיזיותרפיה מחו"ל

תואר פיזיותרפיה מחו"ל מוכר בישראל, אך לא אוטומטית. נדרש תהליך הכרה מול משרד הבריאות הכולל: הגשת מסמכים ובדיקת זכאות (3-6 חודשים), השלמת סטאז' במוסד מוכר (כ-6 חודשים), ומעבר בחינת רישוי ממשלתית. התהליך נמשך שנה עד שנה וחצי. כ-50% מהפיזיותרפיסטים החדשים בישראל הם בוגרי חו"ל. חשוב לוודא שהמוסד מוכר לפני הלימודים, במיוחד לאור רפורמת יציב שהחמירה את הקריטריונים ב-2019

קרא עוד »

דוגמא לתצהיר בפני עו"ד

בעמוד הזה תמצאו דוגמה לתצהיר כללי ונוסח “אישור עורך דין” לאימות חתימה על תצהיר, יחד עם שירות מהיר לאימות חתימה לתצהירים. לתיאום אימות חתימה על תצהיר: עו״ד אסף פלג 054-5829265

קרא עוד »

תצהיר להלוואה בערבות המדינה

מאמר פרקטי שמסביר מתי נדרש תצהיר בהליך הלוואה בערבות המדינה, איך מנסחים עובדות בלי “הצהרות גורפות”, מה חייבים לבדוק מול מסמכים כדי למנוע סתירות, ומה להכין מראש כדי שהאימות אצל עורך דין יהיה מהיר ולא יתקע את הבקשה. כולל שתי הבחנות קריטיות: ההקבלה לרעיון “כושר פירעון” וההבדל בין עובדה לבין הערכת עתיד.

קרא עוד »

תצהיר לסגירת עמותה

תצהיר לסגירת עמותה הוא מסמך עובדות קצר ומדויק שמוגש כחלק מהליך סגירה או פירוק מרצון, ונחתם בפני עורך דין המאמת זהות וחתימה. במאמר מוסבר מתי נדרש תצהיר, מי מוסמך לחתום, מה חייב להופיע בו כדי שיעבור חלק, ומה עדיף לא לכתוב כדי לא לייצר סיכונים ועיכובים.

קרא עוד »

מה לעשות כשהמשכיר מסרב לשוכר חלופי שמצאתם?

יציאה מוקדמת מחוזה שכירות מסתבכת כשמצאתם שוכר חלופי והמשכיר מסרב בלי נימוק או עם תירוצים מתחלפים. במאמר תבינו מתי הסירוב לגיטימי ומתי הוא נראה כהתחמקות, איך להציג מועמד “מתאים” עם מסמכים וביטחונות, ואיך לנהל תיעוד והודעות קצרות שמכריחות תשובה כתובה ומקדמות פתרון או בסיס לתביעה.

קרא עוד »

רישוי דימותנים רפואיים ורנטגנאים

התיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות יצר מציאות חדשה ומורכבת עבור מאות רנטגנאים ודימותנים. במדריך זה נסביר מדוע בוגרי חו"ל נתקלים בסירוב, מה ההבדל הקריטי בין תעודה "קהילתית" ל"מלאה", וכיצד ניתן להפוך החלטה של משרד הבריאות באמצעות כלים משפטיים נכונים.

קרא עוד »

תצהיר חסר קרקע בייעוד מגורים: כל מה שצריך לדעת לפני שחותמים

זכיתם ב"דירה בהנחה" או מוציאים תעודת זכאות? אל תתנו לבירוקרטיה לעכב אתכם. תצהיר חסר קרקע בייעוד מגורים הוא מסמך חובה הדורש אימות וחתימת עורך דין. במדריך זה נסביר מהי חשיבות המסמך, כיצד להימנע מטעויות משפטיות שעלולות לסכן את הזכאות שלכם, ואיך להשלים את תהליך האישור והחתימה בצורה מהירה ובטוחה במשרד עו"ד אסף פלג.

קרא עוד »

סקירה משפטית – דמי תיווך בשכירות

שוכרים דירה ונתקלים בדרישת דמי תיווך מפתיעה? במדריך זה תגלו מה בדיוק קובע החוק, באילו מקרים המתווך עובד עליכם, מתי אתם לא חייבים לשלם, ואיך להוכיח שמדובר בדרישה לא חוקית. עו"ד אסף פלג מסביר צעד־אחר־צעד איך להתמודד עם מתווכים, מה לחתום (ומה לא), ואיך להחזיר את הכוח לידיים שלכם.

קרא עוד »

צור קשר עימנו

Wordpress Social Share Plugin powered by Ultimatelysocial
דילוג לתוכן