האם ניתן לקבל הכרה אקדמית וסטאז' במקצועות הבריאות בישראל לאחר לימודים בחו"ל?

בוגרי לימודי מקצועות הבריאות בחו"ל המעוניינים לעסוק בישראל נדרשים לעבור תהליך הכרה מקצועית הכולל בדיקת מסמכים, השלמת פערי ידע ובחינות רישוי. \תהליך זה מוסדר על ידי משרד הבריאות ומחייב עמידה בתנאים מסוימים.

במאמר זה נפרט את השלבים והדרישות לקבלת הכרה אקדמית וסטאז' במקצועות הבריאות בישראל.

תוכן עניינים

  • תנאי סף להכרה מקצועית
  • הגשת בקשה והגשת מסמכים
  • בדיקת ההתאמה והשלמת ידע
  • בחינות רישוי ממשלתיות
  • תהליך הסטאז' במקצועות השונים
  • קבלת היתר זמני וקבוע
  • פסיקות משפטיות חשובות בנושא הכרה במקצועות הבריאות
  • שאלות נפוצות
  • סיכום והמלצות

תנאי סף להכרה מקצועית

על מנת לקבל הכרה מקצועית במקצועות הבריאות בישראל, יש לעמוד בתנאים הבאים:

  • תעודת סיום לימודים ממוסד מוכר בחו"ל במקצוע הרלוונטי.
  • ניסיון מקצועי רלוונטי (היקף הניסיון משתנה בין המקצועות השונים).
  • עמידה בהצלחה בבחינות הרישוי הממשלתיות.
  • הוכחת ידע בשפה העברית ברמה המתאימה למקצוע (הדרישות משתנות בהתאם למקצוע).

הערה חשובה: אזרחות או תושבות ישראלית אינה תמיד תנאי הכרחי להתחלת התהליך. ניתן להתחיל בתהליך גם בשלבי העלייה או קבלת התושבות. עם זאת, לקבלת רישיון עבודה סופי נדרשת אזרחות או תושבות ישראלית.

הגשת בקשה והגשת מסמכים

הבקשה להכרה מקצועית מוגשת דרך אתר משרד הבריאות בפורטל המקצועות הרפואיים (ניתן למצוא את הפורטל בכתובת: www.health.gov.il תחת "מקצועות רפואיים").

יש להגיש את המסמכים הבאים:

  • תעודות השכלה מקוריות ואישורים על ניסיון מקצועי.
  • סילבוס מפורט של תכנית הלימודים.
  • צילום תעודת זהות, דרכון או אישור על תהליך עלייה/קבלת תושבות.
  • תעודת עולה או תושב חוזר, אם רלוונטי.
  • תרגום נוטריוני של המסמכים לשפה העברית או האנגלית.
  • אישור על תשלום אגרת בחינה (אם נדרש).

בדיקת ההתאמה והשלמת ידע

לאחר הגשת הבקשה, הוועדה המקצועית הרלוונטית במשרד הבריאות בודקת את התאמת ההכשרה שנרכשה בחו"ל לדרישות בישראל. הוועדות הן ספציפיות לכל מקצוע (רפואה, סיעוד, פיזיותרפיה וכו').

במקרים בהם נמצאים פערים, יידרש המועמד להשלים ידע באמצעות:

  • קורסי השלמה במוסדות אקדמיים מוכרים.
  • לומדות מקוונות המאושרות על ידי משרד הבריאות.
  • התנסויות קליניות משלימות.

זמן הטיפול בבקשה משתנה בהתאם למקצוע ולעומס על הוועדות, ויכול לנוע בין מספר שבועות למספר חודשים.

בחינות רישוי ממשלתיות

המועמדים נדרשים לעבור בחינות רישוי ממשלתיות בהתאם למקצוע:

  • רפואה: בחינת רישוי כללית (סאג"ר) ובחינות התמחות.
  • סיעוד: בחינת רישוי לאחים ואחיות מוסמכים.
  • פיזיותרפיה: בחינת רישוי עיונית ומעשית.
  • ריפוי בעיסוק: בחינת רישוי מקצועית.
  • קלינאות תקשורת: בחינת רישוי בתחומי השמיעה והדיבור.
  • תזונה ודיאטה: בחינת רישוי לתזונאים-דיאטנים.
  • רוקחות: בחינת רישוי ובדיקת מסמכים.

הבחינות מתקיימות במספר מועדים לאורך השנה, ויש להירשם אליהן מראש דרך פורטל משרד הבריאות. מועדי הבחינות מתפרסמים באתר משרד הבריאות מספר חודשים מראש.

תהליך הסטאז' במקצועות השונים

תהליך הסטאז' (התמחות מעשית) שונה בין המקצועות השונים:

  • רפואה: סטאז' של שנה במוסד רפואי מוכר, כולל רוטציות במחלקות שונות.
  • סיעוד: תקופת התנסות קלינית מודרכת (משתנה בהתאם להכשרה).
  • פיזיותרפיה: סטאז' של חצי שנה במוסדות רפואיים מוכרים.
  • ריפוי בעיסוק: התנסות קלינית במסגרות טיפוליות מוכרות.
  • מקצועות אחרים: תקופות התמחות בהתאם לדרישות הספציפיות של כל מקצוע.

במהלך הסטאז', המתמחה עובד תחת פיקוח של מדריך מוסמך ונדרש להשלים מטלות ומיומנויות מקצועיות ספציפיות. בחלק מהמקצועות, הסטאז' הוא חלק מתכנית הלימודים, ובאחרים הוא מתבצע לאחר סיום הלימודים וכתנאי לקבלת רישיון עבודה.

קבלת היתר זמני וקבוע

לאחר הצלחה בבחינות הרישוי והשלמת הסטאז' (אם נדרש), מוענק למועמד היתר זמני לעסוק במקצוע תחת פיקוח. תקופת ההיתר הזמני משתנה בין המקצועות השונים:

  • בתחום הרפואה: כשנה לאחר השלמת הסטאז'.
  • במקצועות פרא-רפואיים: בין חצי שנה לשנה בהתאם למקצוע.

בתום תקופת ההיתר הזמני, ובכפוף להמלצות המעסיקים והמדריכים המקצועיים, ניתן לקבל היתר קבוע ולעסוק במקצוע באופן עצמאי.

פסיקות משפטיות חשובות בנושא הכרה במקצועות הבריאות

תחום הכרה במקצועות הבריאות התפתח גם באמצעות פסיקה משפטית. להלן מספר פסקי דין מרכזיים שיכולים לסייע למבקשי הכרה:

הערכת כישורים ורישיון לרופאים

בג"ץ 2814/12 ד"ר מריה כריסטינה רודריגז נ' משרד הבריאות (2013)
פסק דין מרכזי שקבע כי בבחינת בקשה לרישיון רפואי, על משרד הבריאות להתמקד בטיב המוסד, הלימודים והסטאז' שעבר המבקש. נקבע כי אין למנהל סמכות להביא בחשבון את חלוף הזמן מאז שעסק המבקש ברפואה כגורם לדחיית בקשה לרישיון.

דרישות לימודי רפואה בחו"ל

בג"ץ 5850/23 חברת אינטרנשיונל מדיסין סטדיס ישראל בע"מ נ' משרד הבריאות (2023)
פסק דין עדכני המפרט את התנאים להכרה בלימודי רפואה בחו"ל, כולל הדרישה שכל 6 שנות הלימודים יתקיימו באותו מוסד, למעט חריגים מיוחדים. פסק דין זה חשוב במיוחד לסטודנטים השוקלים לימודים בחו"ל.

הוראות מעבר והכרה במקצועות בריאות

עת"מ (ירושלים) 41433-01-13 אולגה מחלין נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות (2013)
פסק דין זה מבהיר את הוראות המעבר בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, ומפרט את התנאים לקבלת תעודה במקצועות בריאות למי שלמד בחו"ל. הפסיקה חשובה במיוחד למי שהחל לעסוק במקצוע טרם כניסת החוק לתוקף.

הכרה בהכשרה מעשית בישראל במסגרת לימודים זרים

עת"מ (ירושלים) 64563-09-16 ליה אבישר נ' משרד הבריאות (2016)
פסק דין חשוב המכיר בהכשרה מעשית שבוצעה בישראל במסגרת לימודים באוניברסיטה זרה. בית המשפט אימץ פרשנות מרחיבה של החוק לטובת חופש העיסוק, מה שיכול לסייע במקרים בהם ההכשרה המעשית בוצעה בישראל.

הבחנה בין בחינות גמר לבחינות רישוי

עת"מ (ירושלים) 62395-01-24 שירלי גולקו נ' משרד הבריאות (2024)
פסק דין עדכני המבהיר את ההבדלים בין בחינות הגמר הארציות ברפואה לבין בחינת הרישוי לבוגרי אוניברסיטאות בחו"ל, ומצדיק את ההבחנה ביניהם. פסק דין זה רלוונטי במיוחד לבוגרי לימודים בחו"ל המתקשים בבחינות הרישוי.

שאלות נפוצות

האם ניתן להתחיל את התהליך ללא תעודת זהות ישראלית?
כן. עולים חדשים או מי שנמצאים בתהליכי עלייה יכולים להירשם לפורטל המקצועות גם עם דרכון בלבד או אישור על תהליך עלייה/קבלת תושבות.

האם נדרשת שליטה בעברית לכל המקצועות באותה רמה?
לא. רמת העברית הנדרשת משתנה בהתאם למקצוע ולאופי העבודה. במקצועות הדורשים תקשורת ישירה עם מטופלים (כמו רפואה וסיעוד) נדרשת רמת עברית גבוהה יותר. במקרים מסוימים ניתן להתחיל בעבודה עם ידע בסיסי ולהשלים את הידע תוך כדי עבודה.

מה אם חסר לי מסמך?
במקרים מסוימים ניתן להשלים מסמכים או להגיש תצהיר מתאים – מומלץ להיוועץ מראש עם משרד הבריאות או עם יועץ משפטי המתמחה בתחום.

האם ניתן לערער על החלטת הוועדה המקצועית?
כן. ניתן להגיש ערעור מנומק בכתב תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.

האם כדאי להיעזר בעורך דין?
ברוב המקרים כן – ייעוץ משפטי יכול לקצר תהליכים, למנוע דחיות ולהבטיח ייצוג מול הרשויות.

סיכום והמלצות

התהליך להכרה מקצועית במקצועות הבריאות בישראל לבוגרי חו"ל אינו פשוט אך בהחלט אפשרי. הקפדה על הפרטים, עמידה בזמנים והסתייעות באנשי מקצוע יכולים להבטיח קליטה מקצועית מוצלחת.

חשוב להתחיל את התהליך מוקדם ככל האפשר, שכן הוא עשוי להימשך מספר חודשים ואף יותר.

עו"ד אסף פלג מלווה עולים, בוגרי חו"ל ומתמחים באופן אישי, רגוע ומקצועי לאורך כל הדרך.

טלפון: 054-5829265 | אתר: www.pelleg-law.co.il

המידע במאמר זה מעודכן נכון לאפריל 2025, אך ייתכנו שינויים בנהלים ובדרישות. המידע והפסיקות המוזכרות אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני. המשרד אינו אחראי לפעולות שהמשתמש יבחר לנקוט בהן באופן עצמאי ללא סיוע עו"ד. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הייחודיות.

פוסטים אחרונים

פיצויי הלנת שכר

המאמר מסביר מה נחשב “הלנת שכר” כשמשכורת מתאחרת, מתי איחור חוצה את הסף שמפעיל זכאות לפיצויי הלנת שכר, ואילו שני מסלולי חישוב קובע החוק כדי לבחור את הפיצוי הגבוה יותר. בנוסף הוא מדגיש את הנקודה הכי קריטית בפרקטיקה: חלון הזמן הקצר להגשת תביעה לפיצויי הלנה אחרי שהתשלום כבר בוצע, ואת המצבים שבהם בית הדין עשוי להפחית או לבטל את הפיצוי (כמו טעות כנה או מחלוקת אמיתית). בסוף הוא עושה סדר בין הלנת שכר לבין נושאים קרובים שמבלבלים עובדים, ונותן מענה לשאלות נפוצות בסגנון חיפוש קולי.

קרא עוד »

מה זה אשם תורם? הסבר משפטי שכדאי לקרוא לפני תביעת נזיקין בבימ"ש

אשם תורם הוא מצב שבו בית המשפט קובע שהנתבע אחראי לנזק, אבל גם לתובע היה חלק מסוים במה שקרה או בכך שהנזק גדל. זה בדרך כלל לא מבטל את התביעה, אלא מפחית את הפיצוי באחוזים. במאמר מוסבר בפשטות איך מחשבים את ההפחתה, מתי טענת אשם תורם מצליחה, מי צריך להוכיח אותה, ולמה בתביעות קטנות לתיעוד בזמן אמת יש משקל גדול במיוחד. בנוסף יש דוגמאות יומיומיות והסבר קצר מתי בכלל לא נכנסים לוויכוח של אשם תורם כי המסלול המשפטי שונה.

קרא עוד »

ניסוח צוואה (קריית אונו, תל אביב) – מידע מעודכן ומקיף לשנת 2026

ניסוח צוואה הוא הצעד האחראי ביותר למען המשפחה. המדריך המקיף לשנת 2026 חושף איך לערוך צוואה שלא משאירה מקום לספק: מההבדל בין צוואה בעדים לצוואה נוטריונית, דרך הגנה על נכסים דיגיטליים וקריפטו, ועד פתרונות חכמים לצוואות הדדיות ומשפחות פרק ב'. היכנסו לקרוא והבטיחו לעצמכם שקט נפשי.

קרא עוד »

זיוף קילומטראז׳ ברכב

קניתם רכב וגיליתם ש"שיחקו" עם השעון? זיוף קילומטראז' הוא לא רק מרגיז, הוא עילה חזקה לביטול עסקה משפטית. במאמר זה נסביר איך חושפים את התרמית באמצעות מאגרים ממשלתיים, מה ההבדל הקריטי בין תביעת מגרש רכב לאדם פרטי, ואיך הופכים את הגילוי לפיצוי כספי הולם. אל תישארו עם הנזק – גלו את הזכויות שלכם.

קרא עוד »

הכרה בתואר פיזיותרפיה מחו"ל

תואר פיזיותרפיה מחו"ל מוכר בישראל, אך לא אוטומטית. נדרש תהליך הכרה מול משרד הבריאות הכולל: הגשת מסמכים ובדיקת זכאות (3-6 חודשים), השלמת סטאז' במוסד מוכר (כ-6 חודשים), ומעבר בחינת רישוי ממשלתית. התהליך נמשך שנה עד שנה וחצי. כ-50% מהפיזיותרפיסטים החדשים בישראל הם בוגרי חו"ל. חשוב לוודא שהמוסד מוכר לפני הלימודים, במיוחד לאור רפורמת יציב שהחמירה את הקריטריונים ב-2019

קרא עוד »

דוגמא לתצהיר בפני עו"ד

בעמוד הזה תמצאו דוגמה לתצהיר כללי ונוסח “אישור עורך דין” לאימות חתימה על תצהיר, יחד עם שירות מהיר לאימות חתימה לתצהירים. לתיאום אימות חתימה על תצהיר: עו״ד אסף פלג 054-5829265

קרא עוד »

תצהיר להלוואה בערבות המדינה

מאמר פרקטי שמסביר מתי נדרש תצהיר בהליך הלוואה בערבות המדינה, איך מנסחים עובדות בלי “הצהרות גורפות”, מה חייבים לבדוק מול מסמכים כדי למנוע סתירות, ומה להכין מראש כדי שהאימות אצל עורך דין יהיה מהיר ולא יתקע את הבקשה. כולל שתי הבחנות קריטיות: ההקבלה לרעיון “כושר פירעון” וההבדל בין עובדה לבין הערכת עתיד.

קרא עוד »

תצהיר לסגירת עמותה

תצהיר לסגירת עמותה הוא מסמך עובדות קצר ומדויק שמוגש כחלק מהליך סגירה או פירוק מרצון, ונחתם בפני עורך דין המאמת זהות וחתימה. במאמר מוסבר מתי נדרש תצהיר, מי מוסמך לחתום, מה חייב להופיע בו כדי שיעבור חלק, ומה עדיף לא לכתוב כדי לא לייצר סיכונים ועיכובים.

קרא עוד »

מה לעשות כשהמשכיר מסרב לשוכר חלופי שמצאתם?

יציאה מוקדמת מחוזה שכירות מסתבכת כשמצאתם שוכר חלופי והמשכיר מסרב בלי נימוק או עם תירוצים מתחלפים. במאמר תבינו מתי הסירוב לגיטימי ומתי הוא נראה כהתחמקות, איך להציג מועמד “מתאים” עם מסמכים וביטחונות, ואיך לנהל תיעוד והודעות קצרות שמכריחות תשובה כתובה ומקדמות פתרון או בסיס לתביעה.

קרא עוד »

צור קשר עימנו

Wordpress Social Share Plugin powered by Ultimatelysocial
דילוג לתוכן