חבלה ברשות הרבים (בשטח ציבורי או במתקן ציבורי)
או: מתי יש לפנות לעורך דין אזרחי/נזיקי לתביעות רגילות וקטנות?
הקדמה קצרה:
הליכה ברחוב, בילוי בפארק או ביקור בחוף הים – פעולות יומיומיות לכאורה, עלולות להפוך לחוויה טראומטית בעקבות תאונה ברשות הרבים.
תאונה שכזאת, שנגרמת כתוצאה ממפגע או מכשול מסוכן, עלולה להוביל לפציעות קשות ואף לנזק רכושי.
הדין הרלוונטי במקרים כאלה, לרוב, יהא פקודת הנזיקין והפסיקה הנלווית לו. אך לא רק.
המפתח להבנת זכויותיך כתובע בתיק נזיקין:
לאחר תאונה ברשות הרבים, רבים אינם מודעים לזכויותיהם, ומפספסים את חלון הזמן המוגבל לתביעה. לא אחת מגיעים אל משרדנו – עו"ד אסף פלג ושות' – אנשים ש"נזכרים" באירוע בר תביעה, שניתן היה להוכיח לעיתים אף בקלות, בחלוף השתהות ובמקרי קיצון – לאחר התיישנות.
אדם שנפגע כתוצאה מרשלנותו של גורם האמון על תחזוקת המקום ובטיחותו, יהא זכאי, בהתאם לנסיבות ולשיקולים משפטיים שונים, להגיש תביעות במישורי נזק מגוונים, ולקבלת פיצויים בגין אותם הנזקים שנגרמו לו.
אפשרויות התביעה הנזיקית הנפוצות בתביעות קטנות ורגילות (בית משפט השלום), הן:
- תביעת רשלנות:
ניתן להגיש תביעה כנגד הגורם האחראי לשמירת על תקינות המקום בו התרחשה התאונה והחבלה.
תביעה כזו תתבסס על הוכחת חובת זהירות שהופרה, על קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק, והוכחה המגובה בחוות דעת של שמאים ורופאים מומחים, ביחס לגרימת נזק ממשי, קצר מועד או חלילה ארוך טווח/אבוד.
- תביעת ביטוח:
במידה והנפגע (או הפוגע!) מחזיק בפוליסת ביטוח המכסה תאונות אישיות, אחריות מקצועית או צורות אחרות של נזק ממוני/בלתי ממוני, ניתן להגיש את התביעה גם כנגד חברת הביטוח.
חשוב לזכור את תקופת ההתיישנות, שבמקרים מסויימים היא מוגבלת ושונה מהסטנדרט.
- תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי:
במקרים בהם התאונה גרמה לאובדן כושר עבודה וגם לנכות כללית, ניתן להגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי תאונה וגמלת נכות כללית, הכל בכפוף לתנאי הזכאות.
את הנושא הזה יוכל עו"ד מיומן בדיני הנזיקין והביטוח לבחון עבורכם. הליך זה, יש לציין, אינו מתאים להגשה כתביעה קטנה, אך משרדנו עוסק בו רבות באמצעות עו"ד המיומנים בתחום.
מהם הצעדים חיוניים לאחר תאונה:
- תיעוד מקיף: רצוי צילום/וידאו (כמה שיותר) ממקום התאונה, המפגע שגרם לה, ופציעות הנפגע. בתאורה שונה וזוויות שונות, עם דגש על המפגע והפגמים במקום. יש לקחת בחשבון שבמקרים רבים הגורם הרשלני ימהר לתקן את הליקוי מיד לאחר התאונה על מנת לטשטש עקבות.
- קבלת טיפול רפואי: פנייה לטיפול רפואי/אמבולנס/פיזיותרפיה וכו' באופן מיידי, ותיעוד כל המסמכים הרפואיים, יסייע רבות בגיבוש הראייתי של התיק.
- איתור עדים ורישומם: איתור עדים לתאונה שיוכלו להעיד בבית המשפט. רצוי לזכור שלעיתים מצלמות אבטחה אינן שומרות תיעוד לטווח ארוך ולכן רצוי לבקש העתקים של ההקלטות והצילומים בסמוך למועד קרות התאונה והנזק.
- ישנן פעולות נוספות שרצוי מאד לבצע לאחר אירוע של פגיעה ברשות הרבים, ובטרם הגשת תובענה/תביעה קטנה. משרד עו"ד העוסק בתחום יוכל לכוון אתכם לפעולות הנחוצות באופן ברור ומהיר, "ויפה שעה אחת קודם".
חובת הזהירות של הרשויות:
ישנה פסיקה ענפה ונרחבת הקובעת כי על כל רשות מקומית חלה חובת זהירות מוגברת לשמירה על תקינות השטחים הציבוריים המצויים בתחום שיפוטה. חובה זו נגזרת, במישור התאורטי, מכך שאנו כאזרחים משלמים לרשויות מסים וארנונה ומשרתים את מוסדותיה השונים.
למותר לציין כי חובה זו הכוללת תחזוקה שוטפת, הסרת מפגעים וסכנות, ותכנון בטוח של תשתיות, חלה כלפי ולזכותו של כל אדם בישראל, כולל אזרח, תייר, תושב ארעי או קבוע, וגם נתין זר (עובד זר, פליט, וכו', למשל).
הוכחת רשלנות:
על מנת להוכיח רשלנות, יש להראות כי הרשות ידעה או צריכה הייתה לדעת על המפגע, לא נקטה בצעדים ההגיוניים והסבירים הנדרשים לשם תיקונו, וכן כי התרשלות זו גרמה לתאונה ולנזק. בשפה המשפטית קשר זה מכונה קשר סיבתי, או קש"ס, ויש לו היבטים עובדתיים ומשפטיים – שמתפקידו של עורך הדין להוכיח בבית המשפט.
סיכונים סבירים ובלתי סבירים:
חשוב להבין שחובת הזהירות אינה חלה על כל סיכון שהאדם נחשף אליו ביום יום. העולם מלא מפגעים וסיכונים שונים, חלק סבירים והגיוניים, וחלק בגדר רשלנות ואף רשלנות פושעת של ממש.
סיכונים סבירים, כמו למשל סדקים קטנים במדרכה, אינם מטילים אחריות על הרשויות או בעליו של המקום. העניין הזה תלוי במקרה ובנסיבותיו.
לעומת זאת, מפגעים בולטים (נניח, לדוגמה, מוט ברזל הפולש מאתר בנייה אל תוך שטח מדרכה ציבורית; תחנת אוטובוס שאינה מתוחזקת כראוי ועמוד מתכת התומך בקורותיה, מהווה מכשול להולכי רגל ולנוסעים – ייחשבו, מן הסתם, כסיכון בלתי סביר, ועשויים להוביל לחבות נזיקית ולפיצויים יפים בהתאם לגובה ואומדן הנזק.
איך מטפלים בתיק כזה?
בקצרה, בין אם מדובר בתביעת שלום רגילה, בתביעה מחוזית על מיליונים רבים, או בתביעה קטנה על עשרות אלפי שקלים, התהליך לרוב נפתח באופן דומה:
- ראשית, שליחת מכתב דרישה (מכתב התראה מעורך דין אזרחי/עורך דין לתביעות קטנות) לתשלום פיצויים לרשות המקומית או לגוף המעוול, בין אם זהו גוף ציבורי או חברה פרטית או עוסק.
- הגשת תביעה משפטית במקרה הצורך, תוך שמירה על תקופת ההתיישנות ואיסוף ראיות מקיף.
לשאלות נוספות, ניתן לפנות אלינו דרך דף צור קשר באתר.
בנוסף, לעיתים מתעדכנים מאמרים בדף הפייסבוק שלנו ושווה לעיין בו ולעקוב אחריו מעת לעת.
- המידע המוצג באתר זה, אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני מקצועי המתחשב בסיטואציה של הלקוח. בכל מקרה של ספק יש לפנות להתייעצות אצל עו"ד מוסמך ובעל רישיון מלשכת עורכי הדין.