תביעה על הפרת פרטיות: מתי צילום מסך, פרסום בקבוצה או חשיפת מידע אישי הופכים לעילה משפטית?

עו"ד להגנת הפרטיות אסף פלג מסביר:

הקדמה:

היום פגיעה בפרטיות כבר לא נראית רק כמו מעקב, האזנת סתר או חדירה פיזית לחיים של אדם אחר. הרבה פעמים היא נראית הרבה יותר יומיומית, והרבה יותר מוכרת: צילום מסך של שיחה פרטית, הפצת תמונה בקבוצת וואטסאפ, פרסום מידע אישי בלי רשות, שיתוף סרטון מביך, או חשיפת פרטים אישיים מתוך סכסוך זוגי, משפחתי, שכונתי או עסקי. דווקא בגלל שזה נעשה כל כך מהר, בלחיצת כפתור, אנשים רבים לא עוצרים לשאול אם מדובר רק בהתנהגות מכוערת או גם במשהו שאפשר להגיש עליו תביעה על הפרת פרטיות.

זאת בדיוק הנקודה שמבלבלת הרבה נפגעים. הם מרגישים שחצו להם קו, שהם הושפלו, שנחשפו יותר מדי, אבל לא תמיד יודעים אם יש להם עילה משפטית. מנגד, יש גם אנשים שחושבים שכל צילום מסך או כל פרסום הם אוטומטית הפרת פרטיות, וזה כמובן לא נכון. השאלה האמיתית היא לא אם המעשה הרגיז או העליב, אלא אם מדובר בחשיפה אסורה של עניין פרטי, בנסיבות שבהן הדין עשוי להכיר בכך כפגיעה בפרטיות.

במילים פשוטות, תביעה על הפרת פרטיות נולדת בדרך כלל כשאדם אחר חושף, מפרסם, מפיץ או משתמש במידע אישי, בתמונה, בהתכתבות או בתוכן פרטי, בלי הסכמה, באופן שחודר למרחב האישי ופוגע באינטרס מוגן. בעולם הדיגיטלי של היום, זה קורה כל הזמן, ובדיוק בגלל זה חשוב להבין מתי מדובר באי נעימות חברתית ומתי כבר מתחילה בעיה משפטית אמיתית.

• אם נפגעתם במישור הגנת הפרטיות, ניתן לפנות עמנו להתייעצות טל' 054-5829265 (עורך הדין אסף פלג)

למה דווקא צילום מסך ווואטסאפ הפכו למוקד של הפרת פרטיות?

הסיבה פשוטה: אלה הכלים שבהם אנשים מנהלים היום את החיים שלהם. שיחות אישיות, וידויים, ריבים, תיאומים, תמונות, מסמכים, פרטים רפואיים, ענייני עבודה, מידע זוגי, ענייני ילדים, ולעיתים גם רגעים מביכים או אינטימיים במיוחד. כל זה נמצא בטלפון. ברגע שמישהו מעביר צילום מסך, משתף קטע מתוך שיחה או מפיץ תוכן פרטי לקבוצה, הפגיעה יכולה להיות מהירה, רחבה ולפעמים בלתי הפיכה.

מה שמטעה במיוחד הוא התחושה ש"זה רק צילום מסך". אבל מבחינת הנפגע, לא מדובר רק בתמונה של טקסט. מדובר בהוצאה של שיחה מההקשר הפרטי שלה, והעברתה לקהל שלא היה אמור לראות אותה. לפעמים זה נעשה מתוך נקמה, לפעמים מתוך רצון "להוכיח" משהו, ולפעמים מתוך קלות דעת. מבחינת מי שנפגע, התוצאה עלולה להיות קשה מאוד: מבוכה, פגיעה בשם הטוב, פגיעה בזוגיות, פגיעה במקום העבודה, מתח מול לקוחות, נזק רגשי ולעיתים גם נזק כלכלי.

בדיוק כאן נולדת הזווית המעשית שבאמת מעניינת לקוח פוטנציאלי. רוב האנשים לא שואלים בגוגל מהי הזכות לפרטיות. הם שואלים משהו הרבה יותר קונקרטי: הפיצו צילום מסך שלי, אפשר לתבוע? מישהו שלח קבוצה הודעות פרטיות שלי, מה עושים? פרסמו תמונה שלי בלי רשות, יש עילה? מאמר טוב צריך לענות בדיוק על זה.

באילו מקרים יכולה לקום עילה לתביעה על הפרת פרטיות?

אין נוסחת קסם אחת שמתאימה לכל מקרה, אבל יש מצבים שחוזרים על עצמם שוב ושוב. אחד הנפוצים הוא הפצת צילום מסך של שיחה פרטית. לא כל שיתוף של שיחה ייחשב אוטומטית להפרת פרטיות, אבל בהחלט יש מצבים שבהם העברת התוכן הלאה, במיוחד לקבוצה או לציבור רחב, עלולה להיחשב כפגיעה ממשית בפרטיות.

מצב נפוץ אחר הוא פרסום תמונות או סרטונים ללא הסכמה. זה יכול לקרות בין בני זוג לשעבר, בין שכנים, בין חברים, בין הורים בקבוצות, מול תלמידים, מול עובדים או מול לקוחות. לפעמים התמונה עצמה לא "חושפנית", אבל ההקשר שלה פרטי. לפעמים עצם הפרסום, בלי רשות, הוא לב העניין.

יש גם מקרים של חשיפת מידע אישי. זהו נושא שעורכי דין העוסקים בפגיעה בפרטיות נתקלים בו הרבה; למשל מידע רפואי, משפחתי, פיננסי, אישי או רגיש אחר. גם אם המידע נכון, עצם החשיפה שלו לגורמים שלא אמורים לקבל אותו יכולה לעורר שאלה משפטית רצינית. לא כל מידע אישי הוא באותה רמת רגישות, ולא כל פרסום אסור, אבל כשאדם מגלה שמישהו לקח פרט אישי והפיץ אותו בלי רשות, יש בהחלט מקום לבדוק אם קיימת עילה.

בתיקים מסוימים יש חפיפה בין תביעה על הפרת פרטיות לבין עילות נוספות, כמו לשון הרע, הפרת חובת סודיות, פגיעה חוזית או נזק אזרחי אחר. לפעמים המקרה יעמוד יותר על פרטיות, לפעמים יותר על לשון הרע, ולפעמים על שניהם יחד. זאת בדיוק אחת הסיבות שלא נכון להסתכל רק על הכותרת של המקרה, אלא על התמונה המלאה.

מתי זה לא רק לא יפה, אלא כבר בעיה משפטית?

הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב שהמבחן הוא אם המעשה היה מגעיל. זה לא המבחן. המשפט לא מטפל בכל גסות רוח, בכל קטנוניות ובכל התנהגות פוגענית. כדי שתקום תביעה על הפרת פרטיות, צריך בדרך כלל משהו מעבר לאי נעימות. צריך לבחון את אופי המידע, את מידת הפרטיות שלו, את ההסכמה או היעדר ההסכמה, את היקף ההפצה, את מטרת הפרסום, את זהות הגורמים שקיבלו את המידע, ואת הנזק או הפגיעה שנגרמו בפועל.

למשל, יש הבדל בין שיתוף נקודתי עם אדם אחד במסגרת סכסוך מסוים, לבין הפצה לקבוצה גדולה. יש הבדל בין מידע כללי וטריוויאלי, לבין מידע אישי רגיש. יש הבדל בין מצב שבו האדם הסכים במפורש או במשתמע לחשיפה מסוימת, לבין מצב שבו הופתע לגלות שהתוכן הפרטי שלו מסתובב אצל אחרים. ויש גם הבדל בין שימוש נקודתי לצורך לגיטימי, לבין פרסום משפיל, נקמני או חסר צורך אמיתי.

בפועל, הרבה לקוחות פוטנציאליים מגיעים עם שאלה פשוטה: "זה מספיק חמור בשביל תביעה?" התשובה האמיתית היא שזה תלוי בנסיבות. אבל בהחלט יש מקרים שבהם צילום מסך, הפצת הודעות, שיתוף תמונות או חשיפת מידע אישי הם לא רק עניין חברתי מכוער, אלא בסיס לפעולה משפטית.

מה חשוב לעשות אם נפגעתם מהפרת פרטיות?

הדבר הראשון הוא לא למחוק. הרבה אנשים נפגעים, נבהלים, וחושבים מיד למחוק שיחות, לצאת מהקבוצה או לנסות לשכוח מזה. מבחינה אנושית זה מובן, אבל מבחינה מעשית זה עלול לפגוע ביכולת להוכיח מה קרה. במקרים כאלה חשוב לשמור תיעוד: צילומי מסך, קישורים, תאריכים, שמות של קבוצות, שמות המשתתפים, הודעות נלוות וכל פרט שיכול להראות מה הופץ, למי, מתי ובאיזה היקף.

השלב הבא הוא לעצור ולבחון את התמונה המשפטית בצורה מפוכחת. לא כל פגיעה מצדיקה מיד תביעה ע"פ חוק הגנת הפרטיות או פקודת הנזיקין, ולא בכל מקרה נכון לרוץ לבית משפט. לפעמים נכון לשלוח דרישה להסרה, לפעמים נכון לפנות במכתב התראה, לפעמים נכון לנסות לעצור את המשך ההפצה, ולפעמים אכן יש מקום לשקול תביעה על הפרת פרטיות. מה שלא כדאי לעשות הוא לפעול מתוך סערת רגשות בלי להבין את המשמעות.

עוד טעות נפוצה היא להגיב באותה דרך. אדם שנפגע מפרסום או מחשיפה פרטית לפעמים מתחיל להפיץ בעצמו, "כדי להגן על עצמו" או "להציג את האמת". בפועל הוא עלול רק להחמיר את מצבו ולהסתבך בעצמו. במצבים כאלה עדיף לפעול מסודר, מתועד וקר.

שאלות נפוצות על תביעה על הפרת פרטיות

1. הרבה אנשים שואלים אם כל צילום מסך של שיחה פרטית הוא עילה לתביעה. התשובה היא לא. אבל יש מקרים שבהם הפצה של צילום מסך, במיוחד כאשר מדובר בתוכן אישי או רגיש ובחשיפה לאנשים שלא אמורים לראות אותו, בהחלט יכולה לעורר עילה משפטית.
2. שאלה אחרת היא אם אפשר להגיש תביעה או תביעה קטנה גם בלי נזק כספי ברור. במקרים מסוימים, עצם הפגיעה בפרטיות היא לב העניין, גם אם קשה להראות מיד חשבונית של נזק. ועדיין, ככל שהתיעוד טוב יותר וככל שאפשר להראות פגיעה ממשית יותר, כך התיק בדרך כלל נראה חזק יותר.
3. עוד שאלה נפוצה היא מה ההבדל בין הפרת פרטיות לבין לשון הרע. התשובה היא שמדובר בשתי עילות שונות, אף שלפעמים יש ביניהן חפיפה. לשון הרע מתמקדת בפגיעה בשם הטוב. הפרת פרטיות מתמקדת בחשיפה אסורה של עניין פרטי או בחדירה למרחב אישי מוגן. יש מקרים שבהם אותו אירוע ייבחן בשני המסלולים יחד.

לסיכום – מתי כדאי לערב עו"ד לדיני פרטיות?

תביעה על הפרת פרטיות כבר מזמן אינה שמורה רק למקרים חריגים או דרמטיים. בעולם של וואטסאפ, צילום מסך, קבוצות, רשתות חברתיות ושיתוף מיידי, הפגיעה יכולה להתחיל ממעשה קטן לכאורה ולהפוך במהירות לאירוע משמעותי מאוד. כשמישהו מפיץ שיחה פרטית, חושף מידע אישי, מפרסם תמונה בלי רשות או מוציא תוכן מהמרחב האישי אל הציבורי, ייתכן מאוד שלא מדובר רק בהתנהגות פוגענית אלא גם בבעיה משפטית אמיתית.

אם נפגעתם מפרסום, מחשיפת מידע אישי או מהפצת צילום מסך, כדאי לבדוק את המקרה בצורה מדויקת ולא לפעול מהבטן. עו"ד הגנת הפרטיות אסף פלג מעניק ייעוץ וליווי משפטי במקרים של תביעה על הפרת פרטיות, לשון הרע וסכסוכים אזרחיים נלווים. לייעוץ ניתן לפנות לטלפון 054-5829265
אתר האינטרנט של המשרד מצוי בכתובת:  www.pelleg-law.co.il