ייצוג עו"ד בתביעות קטנות

בבית משפט לתביעות קטנות אין, ככלל, ייצוג על ידי עו"ד.

במילים אחרות, עו"ד לא יכול להופיע בשם בעל דין (תובע, או נתבע) ולטעון במקומו.

זוהי לשון החוק:

ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו;

מטרת המחוקק היא שאדם בתביעות קטנות יופיע מול חברו הנתבע, או מול נציג "רגיל" של החברה  אותה הוא תובע (נציג שאינו עו"ד ואינו מייצג קבוע).

אז איפה מתחילות הבעיות?

לרוב, כאשר תובעים חברות או תאגידים, ובמיוחד אם מדובר בחברה גדולה כמו חברת תקשורת, חברת תעופה וכדומה, הן נוהגות לשלוח נציג מיומן.

המחוקק ובתי המשפט אינם מעודדים תופעה זו, אך לעתים מאפשרים אותה, במידה מסוימת, במעין "העלמת עין".

לעתים קרובות ניתן לזהות סיטואציות בהן חברה מסחרית שולחת נציג מטעמה שהוא מייצג "קבוע".

לרוב מדובר באיש משאבי אנוש, איש כספים של החברה, שהוא אדם בעל אוריינטציה משפטית, שאפשר שהוא בעל השכלה משפטית או סטודנט למשפטים.  מצב זה אינו רצוי, מטבע הדברים, מבחינת התובע שהוא אדם מהיישוב משום שהוא עלול להימצא בעמדת נחיתות לעומת הצד השני, שאוחז באופן יחסי בידע ובניסיון. 

עוד נציין כי נעשו ניסיונות לצמצם את התופעה הבעייתית באמצעים שונים. למשל, הגבלת מספר התביעות שניתן להגיש לבית משפט לתביעות קטנות בשנה (ל- 5 הליכים), או על ידי פסקי דין שמתחו ביקורת על התופעה, אולם אין בנמצא פתרון מוחלט.

במקרים בהם יחסי הכוחות אינם "מאוזנים" באופן הזה, ניתן להיעזר בעורך דין שילווה את התיק "מבחוץ".  כלומר, יעניק ייעוץ הכולל הערכת סיכויים, חידוד טענות, ואיתור הבסיס החוקי והפסיקתי הרלוונטי. 

החוק אינו מונע מעורך דין מטעם הצדדים לטפל בכתבי הטענות ולערוך אותם כנדרש. דבר זה יכול להוות משקל נגד משמעותי גם כנגד מייצג מנוסה יחסית, מכיוון שבית המשפט ייטה, על פי רוב, להתייחס לכתב טענות שנערך כראוי במקום לנאמר בעל פה.  או בניסוח אחר:  

ככל שכתבי הטענות יהיו טובים, מדויקים ומפורשים יותר, יישאר פחות מקום לשאלות ולהבהרות, וכך הדיון עצמו יתבסס בעיקר עליהם. 

לעומת זאת, כאשר כתב טענות בתביעות קטנות נכתב בלי היכרות טובה עם היסודות המשפטיים ובעיקר עם החוק עצמו (שהוא לעיתים מזומנות מסועף למדי. לדוגמה, ראה חוק 'הגנת הצרכן' המכיל מספר רב של סעיפים) על סעיפיו השונים, נוצר פתח ומדרון חלקלק להסתבכות הדיון המשפטי –  גם כאשר מלכתחילה היה לתובע "קייס" משפטי חזק, ויצא שכרו בהפסדו.

עם זאת בית המשפט לתביעות קטנות מאפשר מפעם לפעם ייצוג על ידי צד שלישי או עו"ד, וזאת בעיקר במקרים בהם תביעה קטנה מוגשת (או מוגשת נגד) אדם שאינו יכול לייצג את עצמו, מחמת מוגבלות קשה, פיזית או נפשית וכיו"ב, או מטעמים מיוחדים אחרים. מדובר במקרים חריגים למדי, ולרוב גם גיל מתקדם אינו מאפשר ייצוג על ידי עורך דין באופן ישיר אלא רק על ידי ייעוץ/ניסוח מסמכים כאמור  – אך לרוב די בכך בכדי לאזן את תמונת המצב באופן סביר לטובת הצד שאינו מייצג עתיר ידע וניסיון.

פוסטים אחרונים

הכרה מקצועית לבוגרי רפואה ובריאות מחו"ל בישראל

מאמר זה מציג באופן מקיף את תהליך ההכרה האקדמית וביצוע הסטאז' במקצועות הבריאות בישראל עבור בוגרי לימודים בחו"ל. המאמר מפרט את תנאי הסף, הליך הגשת המסמכים, תהליך ההכרה המקצועית, בחינות הרישוי הנדרשות ותהליך הסטאז' במגוון מקצועות הבריאות. בנוסף, המאמר סוקר חמישה פסקי דין מרכזיים שעיצבו את התחום, ומספק מענה לשאלות נפוצות. מיועד לעולים חדשים, ישראלים שלמדו בחו"ל, ואנשי מקצוע המעוניינים לעבוד במערכת הבריאות הישראלית.

קרא עוד »

הזדמנות נוספת להתמחות במקצועות הבריאות

האם ניתן לקבל הזדמנות נוספת להתמחות רפואית לאחר פרישה עקב מצוקה נפשית/בריאותית? עו"ד אסף פלג מסביר מה האפשרויות המשפטיות, איך פונים לוועדה מקצועית, מה חשוב לכלול בבקשה, והאם ניתן לדרוש פיצויים בגין נזק נפשי, רפואי או כלכלי. מדריך עדכני למתמחים ולמתמחות במקצועות הבריאות שעברו חוויה קשה במסלול ההתמחות.

קרא עוד »

צור קשר עימנו

Wordpress Social Share Plugin powered by Ultimatelysocial
דילוג לתוכן