ייצוג עו"ד בתביעות קטנות

בבית משפט לתביעות קטנות אין, ככלל, ייצוג על ידי עו"ד.

במילים אחרות, עו"ד לא יכול להופיע בשם בעל דין (תובע, או נתבע) ולטעון במקומו.

זוהי לשון החוק:

ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו;

מטרת המחוקק היא שאדם בתביעות קטנות יופיע מול חברו הנתבע, או מול נציג "רגיל" של החברה  אותה הוא תובע (נציג שאינו עו"ד ואינו מייצג קבוע).

אז איפה מתחילות הבעיות?

לרוב, כאשר תובעים חברות או תאגידים, ובמיוחד אם מדובר בחברה גדולה כמו חברת תקשורת, חברת תעופה וכדומה, הן נוהגות לשלוח נציג מיומן.

המחוקק ובתי המשפט אינם מעודדים תופעה זו, אך לעתים מאפשרים אותה, במידה מסוימת, במעין "העלמת עין".

לעתים קרובות ניתן לזהות סיטואציות בהן חברה מסחרית שולחת נציג מטעמה שהוא מייצג "קבוע".

לרוב מדובר באיש משאבי אנוש, איש כספים של החברה, שהוא אדם בעל אוריינטציה משפטית, שאפשר שהוא בעל השכלה משפטית או סטודנט למשפטים.  מצב זה אינו רצוי, מטבע הדברים, מבחינת התובע שהוא אדם מהיישוב משום שהוא עלול להימצא בעמדת נחיתות לעומת הצד השני, שאוחז באופן יחסי בידע ובניסיון. 

עוד נציין כי נעשו ניסיונות לצמצם את התופעה הבעייתית באמצעים שונים. למשל, הגבלת מספר התביעות שניתן להגיש לבית משפט לתביעות קטנות בשנה (ל- 5 הליכים), או על ידי פסקי דין שמתחו ביקורת על התופעה, אולם אין בנמצא פתרון מוחלט.

במקרים בהם יחסי הכוחות אינם "מאוזנים" באופן הזה, ניתן להיעזר בעורך דין שילווה את התיק "מבחוץ".  כלומר, יעניק ייעוץ הכולל הערכת סיכויים, חידוד טענות, ואיתור הבסיס החוקי והפסיקתי הרלוונטי. 

החוק אינו מונע מעורך דין מטעם הצדדים לטפל בכתבי הטענות ולערוך אותם כנדרש. דבר זה יכול להוות משקל נגד משמעותי גם כנגד מייצג מנוסה יחסית, מכיוון שבית המשפט ייטה, על פי רוב, להתייחס לכתב טענות שנערך כראוי במקום לנאמר בעל פה.  או בניסוח אחר:  

ככל שכתבי הטענות יהיו טובים, מדויקים ומפורשים יותר, יישאר פחות מקום לשאלות ולהבהרות, וכך הדיון עצמו יתבסס בעיקר עליהם. 

לעומת זאת, כאשר כתב טענות בתביעות קטנות נכתב בלי היכרות טובה עם היסודות המשפטיים ובעיקר עם החוק עצמו (שהוא לעיתים מזומנות מסועף למדי. לדוגמה, ראה חוק 'הגנת הצרכן' המכיל מספר רב של סעיפים) על סעיפיו השונים, נוצר פתח ומדרון חלקלק להסתבכות הדיון המשפטי –  גם כאשר מלכתחילה היה לתובע "קייס" משפטי חזק, ויצא שכרו בהפסדו.

עם זאת בית המשפט לתביעות קטנות מאפשר מפעם לפעם ייצוג על ידי צד שלישי או עו"ד, וזאת בעיקר במקרים בהם תביעה קטנה מוגשת (או מוגשת נגד) אדם שאינו יכול לייצג את עצמו, מחמת מוגבלות קשה, פיזית או נפשית וכיו"ב, או מטעמים מיוחדים אחרים. מדובר במקרים חריגים למדי, ולרוב גם גיל מתקדם אינו מאפשר ייצוג על ידי עורך דין באופן ישיר אלא רק על ידי ייעוץ/ניסוח מסמכים כאמור  – אך לרוב די בכך בכדי לאזן את תמונת המצב באופן סביר לטובת הצד שאינו מייצג עתיר ידע וניסיון.

פוסטים אחרונים

זיוף קילומטראז׳ ברכב

קניתם רכב וגיליתם ש"שיחקו" עם השעון? זיוף קילומטראז' הוא לא רק מרגיז, הוא עילה חזקה לביטול עסקה משפטית. במאמר זה נסביר איך חושפים את התרמית באמצעות מאגרים ממשלתיים, מה ההבדל הקריטי בין תביעת מגרש רכב לאדם פרטי, ואיך הופכים את הגילוי לפיצוי כספי הולם. אל תישארו עם הנזק – גלו את הזכויות שלכם.

קרא עוד »

הכרה בתואר פיזיותרפיה מחו"ל

תואר פיזיותרפיה מחו"ל מוכר בישראל, אך לא אוטומטית. נדרש תהליך הכרה מול משרד הבריאות הכולל: הגשת מסמכים ובדיקת זכאות (3-6 חודשים), השלמת סטאז' במוסד מוכר (כ-6 חודשים), ומעבר בחינת רישוי ממשלתית. התהליך נמשך שנה עד שנה וחצי. כ-50% מהפיזיותרפיסטים החדשים בישראל הם בוגרי חו"ל. חשוב לוודא שהמוסד מוכר לפני הלימודים, במיוחד לאור רפורמת יציב שהחמירה את הקריטריונים ב-2019

קרא עוד »

דוגמא לתצהיר בפני עו"ד

בעמוד הזה תמצאו דוגמה לתצהיר כללי ונוסח “אישור עורך דין” לאימות חתימה על תצהיר, יחד עם שירות מהיר לאימות חתימה לתצהירים. לתיאום אימות חתימה על תצהיר: עו״ד אסף פלג 054-5829265

קרא עוד »

תצהיר להלוואה בערבות המדינה

מאמר פרקטי שמסביר מתי נדרש תצהיר בהליך הלוואה בערבות המדינה, איך מנסחים עובדות בלי “הצהרות גורפות”, מה חייבים לבדוק מול מסמכים כדי למנוע סתירות, ומה להכין מראש כדי שהאימות אצל עורך דין יהיה מהיר ולא יתקע את הבקשה. כולל שתי הבחנות קריטיות: ההקבלה לרעיון “כושר פירעון” וההבדל בין עובדה לבין הערכת עתיד.

קרא עוד »

תצהיר לסגירת עמותה

תצהיר לסגירת עמותה הוא מסמך עובדות קצר ומדויק שמוגש כחלק מהליך סגירה או פירוק מרצון, ונחתם בפני עורך דין המאמת זהות וחתימה. במאמר מוסבר מתי נדרש תצהיר, מי מוסמך לחתום, מה חייב להופיע בו כדי שיעבור חלק, ומה עדיף לא לכתוב כדי לא לייצר סיכונים ועיכובים.

קרא עוד »

מה לעשות כשהמשכיר מסרב לשוכר חלופי שמצאתם?

יציאה מוקדמת מחוזה שכירות מסתבכת כשמצאתם שוכר חלופי והמשכיר מסרב בלי נימוק או עם תירוצים מתחלפים. במאמר תבינו מתי הסירוב לגיטימי ומתי הוא נראה כהתחמקות, איך להציג מועמד “מתאים” עם מסמכים וביטחונות, ואיך לנהל תיעוד והודעות קצרות שמכריחות תשובה כתובה ומקדמות פתרון או בסיס לתביעה.

קרא עוד »

רישוי דימותנים רפואיים ורנטגנאים

התיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות יצר מציאות חדשה ומורכבת עבור מאות רנטגנאים ודימותנים. במדריך זה נסביר מדוע בוגרי חו"ל נתקלים בסירוב, מה ההבדל הקריטי בין תעודה "קהילתית" ל"מלאה", וכיצד ניתן להפוך החלטה של משרד הבריאות באמצעות כלים משפטיים נכונים.

קרא עוד »

תצהיר חסר קרקע בייעוד מגורים: כל מה שצריך לדעת לפני שחותמים

זכיתם ב"דירה בהנחה" או מוציאים תעודת זכאות? אל תתנו לבירוקרטיה לעכב אתכם. תצהיר חסר קרקע בייעוד מגורים הוא מסמך חובה הדורש אימות וחתימת עורך דין. במדריך זה נסביר מהי חשיבות המסמך, כיצד להימנע מטעויות משפטיות שעלולות לסכן את הזכאות שלכם, ואיך להשלים את תהליך האישור והחתימה בצורה מהירה ובטוחה במשרד עו"ד אסף פלג.

קרא עוד »

סקירה משפטית – דמי תיווך בשכירות

שוכרים דירה ונתקלים בדרישת דמי תיווך מפתיעה? במדריך זה תגלו מה בדיוק קובע החוק, באילו מקרים המתווך עובד עליכם, מתי אתם לא חייבים לשלם, ואיך להוכיח שמדובר בדרישה לא חוקית. עו"ד אסף פלג מסביר צעד־אחר־צעד איך להתמודד עם מתווכים, מה לחתום (ומה לא), ואיך להחזיר את הכוח לידיים שלכם.

קרא עוד »

צור קשר עימנו

Wordpress Social Share Plugin powered by Ultimatelysocial
דילוג לתוכן