מה נחשב לשון הרע ברשתות חברתיות והאם אפשר לתבוע על פוסט פוגעני?
ברשתות החברתיות כל אחד יכול לכתוב, לצלם ולשתף, אך הגבול בין "דעה אישית" לבין פגיעה בשם הטוב עלול להיחצות בקלות. החוק הישראלי קובע כי גם פוסט, תגובה או סטורי יכולים להיחשב "לשון הרע" לכל דבר ועניין. לכן, חשוב להבין מתי פרסום עובר את הקו האדום ומה ניתן לעשות אם נפגעתם מפרסום כזה.
TL;DR: עיקרי הדברים:
• גם פוסט או תגובה בפייסבוק עשויים להיחשב לשון הרע.
• אפשר לבקש פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א, בכפוף לתנאיו ולהגנות; סכום הבסיס שבחוק מתעדכן לפי המדד ואינו מבטיח פיצוי בכל מקרה.
• שיתוף של פוסט בפייסבוק עשוי להיחשב פרסום; סימון לייק כשלעצמו אינו פרסום לפי ההבחנה שנקבעה בפסיקה. תגובה כתובה נבחנת לפי תוכנה והקשרה.
• הגנות אמת הפרסום ותום הלב כפופות לתנאים הקבועים בחוק.
• מומלץ לפעול במהירות ולתעד את הפרסום לפני שהוא נמחק.
מה נחשב לשון הרע לפי החוק הישראלי?
לשון הרע מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה־1965, כפרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע במשרתו, או לעשותו מטרה לשנאה או לעג בציבור.
גם אמירה "קטנה" שנכתבה ברשת עלולה לעמוד בהגדרה הזו, אם אדם סביר היה רואה בה פגיעה בשמו הטוב.
לדוגמה: האשמה בגניבה או הפצת שמועה פוגענית עשויות להיחשב לשון הרע. יש לבחון את הנוסח, ההקשר וההגנות; הכינוי בדיחה או ביקורת אינו מכריע כשלעצמו.
האם פוסט ברשת חברתית נחשב פרסום ציבורי?
גם פרסום בקבוצה סגורה עשוי להקים עילה אזרחית; אין צורך שיגיע לעשרות אנשים. סעיפים 2 ו-7 לחוק עוסקים בפרסום לאדם זולת הנפגע, ובכתב גם באפשרות שיגיע לאחר לפי הנסיבות.
הגדרת פרסום אינה מספיקה לקביעת אחריות: יש לבדוק גם תוכן, זיהוי והגנות.
כך גם בהעברת צילום מסך או סרטון.
איך מוכיחים לשון הרע ברשת?
כדי להוכיח עוולת לשון הרע, יש להראות שלושה רכיבים:
-
פרסום: פוסט, תגובה, הודעה או סרטון שהופץ.
-
זהות: שהפרסום מתייחס אל הנפגע במפורש או ברמז ברור.
-
פגיעה: שהפרסום עלול להשפיל או לבזות אדם בעיני הסביבה.
סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, בשיקול דעתו ובכפוף להוכחת העילה ולהגנות. סכום הבסיס הוא 50,000 ש"ח, המתעדכן לפי המדד בהתאם לחוק; בהוכחת כוונה לפגוע ניתן לפסוק עד כפל התקרה המעודכנת. אין מדובר בפיצוי אוטומטי או בסכום קבוע של 75,000 או 150,000 ש"ח.
מה ההבדל בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע?
הכותרת דעה אישית אינה מעניקה חסינות. הגנת אמת הפרסום שבסעיף 14 מחייבת אמת ועניין ציבורי; הגנת תום הלב לפי סעיף 15 מחייבת התאמה לנסיבות שבחוק, לצד בחינת סעיף 16.
לכן יש לבדוק מה הוצג כעובדה, על מה התבסס הפרסום ומה ההקשר, ולא להניח שכל ביקורת צרכנית מוגנת או שכל ניסוח חריף יוביל לפיצוי.
האם מי ששיתף או הגיב לפוסט עלול להיתבע גם הוא?
יש להבחין בין שיתוף, סימון לייק וכתיבת תגובה. שיתוף של פוסט בפייסבוק עשוי להיחשב פרסום לפי חוק איסור לשון הרע. לעומת זאת, סימון לייק כשלעצמו לא הוכר כפרסום בפסק הדין של בית המשפט העליון ברע״א 1239/19 מיום 8.1.2020, פסקאות 42 עד 46.
תגובה כתובה נבחנת לפי תוכנה והקשרה. גם כשפעולה נחשבת פרסום, יש לבדוק את יתר תנאי האחריות, ההגנות וההקלות; אין חיוב אוטומטי בפיצוי.
האם אפשר לתבוע בעילום שם על לשון הרע ברשת?
יש להבחין בין זיהוי הצדדים בהליך לבין הגבלת פרסום פרטי ההליך לציבור. סעיף 21 לחוק מאפשר לבית המשפט להורות בתנאים המתאימים על איסור או עיכוב פרסום של הליכים.
חשש מחשיפה אינו מעניק אוטומטית אנונימיות או הליך חסוי; יש לבדוק אם קיימת עילה לבקשה ומה היקפה.
מה גובה הפיצוי בתביעות לשון הרע בישראל?
אין מחירון לפיצוי על פוסט פוגעני. יש להבחין בין תביעה על נזק שמוכיחים לבין מסלול ללא הוכחת נזק, המתואר לעיל לפי סעיף 7א.
אין להסיק מסכום שנפסק במקרה אחר מה ייפסק במקרה שלכם. בתביעות קטנות יש לבדוק גם את תקרת הסמכות: 39,900 ש"ח מ-1.1.2026, לפי הרשות השופטת. הוראות הפרסום, ההגנות והסעדים מופיעות בחוק איסור לשון הרע.
אם הפרסום כולל תכתובות או מידע אישי, ראו גם את המאמר על פגיעה בפרטיות באמצעות חשיפת צילומי מסך מוואטסאפ.
מה כדאי לעשות מיד כשמתפרסם תוכן פוגעני?
תעדו את הפרסום לפני שהוא נמחק: צילום מסך מלא כולל תאריך, תגובות ולינק.
אל תפנו מיד למפרסם בשפה תוקפנית. פנו לייעוץ משפטי בהקדם, כדי לשקול האם לשלוח מכתב התראה, לפנות לרשת החברתית להסרת התוכן, או להגיש תביעה.
שאלות נפוצות (FAQ) בנושא
האם אפשר לתבוע על פרסום בקבוצת וואטסאפ משפחתית?
גם קבוצה משפחתית עשויה לקיים את דרישת הפרסום לאדם זולת הנפגע. לפני תביעה יש לבדוק את נוסח ההודעה, זיהוי הנפגע, נסיבות הפרסום וההגנות; עצם הפגיעה בתחושה אינו מספיק.
מה ההבדל בין לשון הרע לדיבה?
בשימוש היומיומי דיבה משמשת כינוי ללשון הרע. את העילה המשפטית בודקים לפי חוק איסור לשון הרע ותנאיו, ולא לפי הכינוי שבחר המפרסם.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?
בתביעה אזרחית בלשון הרע תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים ממועד היווצרות העילה, ולא שנה אחת. יש לבדוק חריגים והוראות המשפיעות על מניין התקופה לפי חוק ההתיישנות; אין להמתין עם תיעוד הפרסום ובירור המועד.
לבדיקת פרסום פוגעני, שמרו עותק מלא של הפרסום, כתובתו ותיעוד המועד וההקשר.
עו"ד אסף פלג מעניק ייעוץ וייצוג בענייני לשון הרע. לתיאום ייעוץ אישי ואופן העברת החומר: 054-5829265.
מידע נוסף באתר המשרד. בחינת המקרה אינה מבטיחה הסרה, פיצוי או מניעת הליך.
עודכן לאחרונה בתאריך 21.9.2026
התכנים באתר נועדו למידע כללי ועיוני בלבד. אנו משתדלים לשמור על תוכן עדכני ומועיל, אך אין בהם תחליף לייעוץ משפטי פרטני או המלצה לנקיטת פעולה משפטית או אחרת.
