מה נחשב לשון הרע ברשתות חברתיות – והאם אפשר לתבוע על פוסט פוגעני?
ברשתות החברתיות כל אחד יכול לכתוב, לצלם ולשתף – אך הגבול בין "דעה אישית" לבין פגיעה בשם הטוב עלול להיחצות בקלות. החוק הישראלי קובע כי גם פוסט, תגובה או סטורי יכולים להיחשב "לשון הרע" לכל דבר ועניין. לכן, חשוב להבין מתי פרסום עובר את הקו האדום ומה ניתן לעשות אם נפגעתם מפרסום כזה.
TL;DR – עיקרי הדברים:
• גם פוסט או תגובה בפייסבוק עשויים להיחשב לשון הרע.
• אין צורך להוכיח נזק כדי לקבל פיצוי עד 75,000 ₪.
• שיתוף, תגובה או לייק עלולים להיחשב כהפצה חוזרת.
• קיימים הגנות חוקיות למי שפעל בתום לב או פרסם אמת.
• מומלץ לפעול במהירות ולתעד את הפרסום לפני שהוא נמחק.
מה נחשב לשון הרע לפי החוק הישראלי?
לשון הרע מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, כפרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע במשרתו, או לעשותו מטרה לשנאה או לעג בציבור.
גם אמירה "קטנה" שנכתבה ברשת עלולה לעמוד בהגדרה הזו, אם אדם סביר היה רואה בה פגיעה בשמו הטוב.
לדוגמה: האשמה בגניבה, הערה על התנהגות לא מוסרית, או הפצה של שמועה פוגענית – כולם עלולים להיחשב לשון הרע, גם אם נאמרו בצחוק או כביקורת.
האם פוסט ברשת חברתית נחשב פרסום ציבורי?
כן. החוק קובע כי די בכך שהפרסום הגיע לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע כדי שייחשב "פרסום".
כאשר מדובר בפוסט ציבורי, בקבוצת פייסבוק, או בסטורי שנצפה על ידי עשרות אנשים – זהו לכל הדעות פרסום ציבורי.
גם צילום מסך שנשלח בוואטסאפ או הפצה חוזרת של סרטון נחשבים המשך הפצה של לשון הרע.
איך מוכיחים לשון הרע ברשת?
כדי להוכיח עוולת לשון הרע, יש להראות שלושה רכיבים:
-
פרסום – פוסט, תגובה, הודעה או סרטון שהופץ.
-
זהות – שהפרסום מתייחס אל הנפגע במפורש או ברמז ברור.
-
פגיעה – שהפרסום עלול להשפיל או לבזות אדם בעיני הסביבה.
אין חובה להוכיח נזק ממשי. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 75,000 ₪ גם בלי הוכחת נזק, ועד 150,000 ₪ אם הוכחה כוונה לפגוע. (ישנה גם הצמדה רבת שנים למדד ולכן הסכום מעט יותר גבוה).
מה ההבדל בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע?
ביקורת לגיטימית היא הבעת דעה בתום לב על עניין ציבורי, חוויה אישית או שירות שקיבלתם – כל עוד אינכם מייחסים עובדות שקריות או משתמשים בביטויים משפילים.
לעומת זאת, כתיבה סרקסטית, זלזול אישי, או האשמה בעבירה – גם אם נכתבו "על הדרך" – עלולות להפוך לתביעה יקרה.
האם מי ששיתף או הגיב לפוסט עלול להיתבע גם הוא?
כן. הפסיקה בישראל קבעה כי גם מי שמשתף פוסט, עושה "לייק" עם אמירה תומכת או מוסיף תגובה מחזקת – עלול להיחשב כמי שנטל חלק בפרסום.
אחריות זו נובעת מהעובדה שהשיתוף מרחיב את תפוצת הפרסום. לכן, מומלץ להיזהר גם מתגובה שנראית "תמימה".
האם אפשר לתבוע בעילום שם על לשון הרע ברשת?
במקרים מסוימים, כן. כאשר הנפגע חושש מחשיפה נוספת או מדובר בהטרדה חוזרת, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט להליך חסוי או להסתיר את פרטיו בהחלטות הפומביות.
עם זאת, בדרך כלל יש חובה לזהות את התובע, שכן עילת לשון הרע היא אישית.
מה גובה הפיצוי בתביעות לשון הרע בישראל?
בתי המשפט פוסקים סכומים מגוונים – החל מכמה אלפי שקלים ועד עשרות אלפים – בהתאם לחומרת הפגיעה, היקף החשיפה, זהות הצדדים והאם הוכחה כוונת זדון.
במקרים חמורים (כמו השמצה מקצועית או פגיעה בפרנסה), ניתן לקבל גם פיצוי של למעלה מ-100,000 ₪ (לפני הצמדה), ולעיתים גם צו מניעה להסרת הפרסום. בתביעות קטנות סכום תביעות לשון הרע מוגבל לתקרת הערכאה (38,900 ש"ח נכון לשנת 2025).
מה כדאי לעשות מיד כשמתפרסם תוכן פוגעני?
תעדו את הפרסום לפני שהוא נמחק – צילום מסך מלא כולל תאריך, תגובות ולינק.
אל תפנו מיד למפרסם בשפה תוקפנית. פנו לייעוץ משפטי בהקדם, כדי לשקול האם לשלוח מכתב התראה, לפנות לרשת החברתית להסרת התוכן, או להגיש תביעה.
שאלות נפוצות (FAQ) בנושא
האם אפשר לתבוע על פרסום בקבוצת וואטסאפ משפחתית?
כן, אם ההודעה פוגענית והגיעה לאחרים מלבד הנפגע, זה נחשב פרסום לפי החוק.
מה ההבדל בין לשון הרע לדיבה?
אין הבדל – מדובר באותו מונח משפטי; "דיבה" היא פשוט הכינוי העממי ללשון הרע.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?
תקופת ההתיישנות היא שנה אחת ממועד הפרסום, אך מומלץ לפעול מוקדם ככל האפשר.
אם פורסם עליך פוסט, סרטון או הודעה שפוגעת בשמך הטוב – אל תישאר לבד.
עו"ד אסף פלג מטפל בתביעות לשון הרע, הסרת תכנים פוגעניים וייצוג משפטי מול מפרסמים ורשתות חברתיות.
📞 054-5829265 | 🌐 www.pelleg-law.co.il
