תביעות נגד פסיכולוגים ותלונות על פסיכולוג / מטפל נפשי
אמנם רוב הפסיכולוגים עוסקים בעבודת קודש ועושים מלאכתם בטיפול הנפשי נאמנה וברצינות במסגרת הטיפול כאנשי מקצוע. בניגוד לרוב בעלי המקצוע, פסיכולוג – בדומה לרופא ולעורך דין, מחוייב לכללי אתיקה מחמירים ובראשם סודיות רפואית/טיפולית (או "חיסיון פסיכולוגי" – דהיינו הדרגה הנורמטיבית הגבוהה ביותר של סודיות).
עם זאת, לצערנו מעת לעת אנו עדים למקרים שבהם פסיכולוגים קליניים ובעלי מקצוע אחרים בתחום הטיפול-הנפשי סרחו. במקרים חמורים במיוחד הפגיעה מכוונת גם כלפי ילדים ובמסגרות חינוך או פנימיות, וכן כלפי חסרי ישע. במקרים קיצוניים ונדירים יחסית, אנו מתוודעים אפילו להפרות חמורות של סודיות רפואית ואף ניצול מיני ומעשי אונס של בגירים, נוער וילדים במהלך טיפול פסיכולוגי.
משרדנו, כמשרד בעל אוריינטציה נזיקית עם זיקה לתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה והמשפט, עוסק רבות במתן ייעוץ והכוונה, ובמידת הצורך גם בייצוג שעניינו תלונות וקבילות מטופלים נגד פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים שונים בתחום בריאות הנפש הכפופים לכללי איגוד מקצועי וועדות אתיקה.
תלונה על פסיכולוג קליני
מלבד האופציה לתביעה משפטית נגד פסיכולוג או תביעה נגד עובד סוציאלי (עו"ס), פסיכולוגים קליניים ופסיכולוגים מתחומי התמחוות אחרים (כולל מתמחים) כפופים לפיקוח הדוק של שני גופים מרכזיים:
וועדת האתיקה של הפ"י (הסתדרות הפסיכולוגים בישראל) וכן של נציבות קבילות על מקצועות רפואיים במשרד הבריאות.
שני הגופים הללו פועלים בחפיפה מסויימת ביניהם, אך על פי רוב ניתן לפנות רק לאחד מהם באותו עניין.
ככלל, לא ניתן לפנות בהליך משפטי – כגון תביעה נגד פסיכולוג – במקביל לתלונה לוועדת האתיקה – אך ניתן לעשות זאת, לרוב, בשלב מאוחר יותר, כלומר, גם במקרים שבהם וועדת אתיקה של פסיכולוגים מצאה שהתלונה הייתה בלתי מוצדקת, עדיין ניתן להגיש תביעה לבית המשפט.
חשוב לדעת שלרוב ניתן לערער על החלטת ועדות אתיקה וועדות בנציבות הקבילות על פסיכולוגים (תלונות על פסיכולוגים במשרד הבריאות) ואף לדרוש עיון ודיון חוזר, הצגת ראיות נוספות, או חידוד נקודות שנשמטו או שהלקוח חשב בתחילה שאינן רלוונטיות, אך הן קריטיות להצלחת הבירור בוועדת האתיקה נגד אותו פסיכולוג/ית שביצע את העוולה כלפי הפציינט.
כלל הוועדות מורכבות מאנשי מקצוע ומשפטן המשמש כיו"ר ופעילותן מוסדרת בחוקים ובתקנות. לדוגמה: חוק הפסיכולוגים, תשל"ז- 1977.
וועדת התלונות במשרד הבריאות נחשבת כגוף בעל יותר "שיניים" מחד גיסא, אך מאידך גיסא נוטה לטפל בטווח מצומצם יותר של מקרים.
הסנקציות שבאפשרות הוועדות להטיל מוגדרות אף הן ועשויות במקרים חמורים להגיע אף לכדי פסילת רישיון של פסיכולוג קליני או פסיכולוג מסוג אחר, או להפסקת התמחות במידה ומדובר בעבירה שביצע פסיכולוג מתמחה. לוועדה גם סמכויות חקירה לא מבוטלות לבירור האמת.
חשוב לדעת שתמיד שמורה הזכות להגיש תלונה במשטרה.
תביעת רשלנות נגד פסיכולוג
במקרים בהם נגרם נזק לא-ממוני (כולל נזק נפשי/פסיכולוגי) ניתן להגיש כמובן גם תביעה כספית-נזיקית (בדומה לתביעת רשלנות פסיכולוגית (בדומה לרשלנות רפואית), ניתן לתבוע גם בגין רשלנות של פסיכולוג או רשלנות בטיפול פסיכולוגי), ובהתאם לכך לדרוש פיצויים מהפסיכולוג על עוגמת הנפש והנזקים הנפשיים שנגרמו, המטפל או איש המקצוע הפוגע, ולעיתים אף לדרוש מהמטפל-הנפשי החזר הוצאות של הטיפול וההליך המשפטי עצמו, ואף שיפוי עבור טיפול נפשי או פסיכיאטרי שנדרש לצורך תיקון הנזקים הנפשיים שלהם גרם הפסיכולוג.
משרדנו ערוך לתת ייעוץ, חוות דעת ומשוב (גם במקרים בהם הטיפול בתלונה כבר יצא לדרך) – ולנסות לכוון האם מוטב לפנות לוועדת האתיקה של הפ"י, למקום ההתמחות של הפסיכולוג, לוועדת התלונות/קבילות על פסיכולוגים, למשטרה, לבית המשפט (ואם כן באיזה סוג של הליך בדיוק), ואיך לנהל חשיפה תקשורתית (אך ורק במקרים מסויימים, בזהירות מרבית, ורק במידה והלקוח מעוניין בכך באופן מלא, ומיוזמתו – משיקולים אידיאולוגיים של מניעת קורבנות נוספים והעלאת המודעות החברתית לבעייה), או מול ארגוני סיוע בתבונה ומבלי להקלע לתסבוכת "לשון הרע". מכיוון שחלק נכבד מהתלונות והקבילות המוגשות נגד פסיכולוג, עובד סוציאלי ומטפלי גוף-נפש אחרים נסגרות ונגנזות מסיבות שונות מותר, ורצוי, להעזר בסיוע משפטי ובהכוונה מעורך דין מוסמך ומנוסה בתחום הקבילות והתביעות נגד פסיכולוגים ומתמחים בפסיכולוגיה, וכן נגד מוסדות ההכשרה למיניהם.
משרדנו רגיש וקשוב לניצול לרעה של סמכות פסיכולוג, Abuse של טיפול פסיכולוגי, הפרת סודיות מטפל-מטופל, התנהגות שאינה הולמת פסיכולוג, לרבות ניצול מיני והטרדה מינית בטיפול ובמהלך פסיכותרפיה ופגיעה בילדים וקטינית במהלך טיפול נפשי.
אנו מודעים לרגישות הרבה של תיקים מסוג זה, ולצורך לנהל את הדיון בדלתיים סגורות בלבד (ללא נוכחות קהל מלבד הצדדים עצמם ועו"ד מייצג בתיק החתום על חיסיון עו"ד-לקוח מלא), תוך "השחרת" פרטים מזהים מהפרוטוקולים והגדרת הדיון כחסוי – שאינו מופיע במאגרים המשפטיים עם פרטים מזהים כלשהם.
אנו גם מודעים, נוסף, לתחושות הקשות שטיפול בתיק כזה עשוי לעורר אצל קורבן העבירה או הנפגע ממעשה שאינו אתי שארע במהלך טיפול פסיכולוגי – ופועלים למיזעור מקסימלי של החיכוך והצורך בעימות ישיר בין הצדדים ככל שההליך מאפשר.
נציין כי גם עובדים סוציאליים ומטפלים אחרים כפופים לוועדות אתיקה וועדות משמעת דומות, וכי משרדנו מטפל במקרים כאלו באופן דומה לאמור לעיל'. באותו הקשר נציין שפסיכיאטרים גם הם כפופים לרגולציה ופיקוח הדוק – אך במקרה זה ההתייחסות אליהם תהיה כאל התייחסות לרופאים, ומשרדנו מטפל בתלונות מסוג זה בנחישות מרבית, ובפרט כשמדובר בניצול לרעה ופגיעה שהתרחשו במוסדות ובאשפוז פסיכיאטרי/אשפוז כפוי. ניתן לקרוא על כך גם במאמרים אחרים באתר, וכן בכתבות של עו"ד אסף פלג בתקשורת.
במאמר מוסגר נאמר שהגשת תביעה קטנה נגד פסיכולוג היא נושא מורכב המצריך הערכה משפטית, אך ברמת העיקרון אין מניעה של ממש לכך.
חשוב לדעת שפסיכולוגים מחוייבים בתיעוד המפגשים ובמסירת המידע ללקוח על פי בקשתו. גם הסתרת מידע מהלקוח עשויה להוות עבירה חמורה בנסיבות מסוימות.
גם אם נראה לכם שיהיה קשה להוכיח את הפגיעה או הרשלנות שנעשו לכם במהלך טיפול נפשי או פסיכולוגי מכיוון שהטיפול התקיים "בחדרי חדרים", משרדנו ערוך לבירור האמת ועשיית צדק ולעיתים קרובות יש לנו את הכלים להוציא את האמת לאור באמצעות חקירה צולבת ותלונה הכתובה והמנוסחת באופן מקצועי וסדור, המודע להיבטים החוקיים המורכבים ולפסיקה בתחום, ולדרכי עבודתן של וועדות אתיקה ונציבויות הקבילות, ועם הנפשות הפועלות.
עו"ד אסף פלג הינו חבר בוועדת פסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומשפט, וכן בעל רקע פרא-רפואי, מצוי בתחום ומלווה תיקים הנוגעים לתלונות נגד פסיכולוגים ואף הגשת תביעה נזיקית במידת הצורך, הכל בדיסקרטיות ותוך שמירה על סודיות מקסימלית של הלקוח והבנה לסיטואציה הרגישה והמורכבת אליה נקלע הלקוח/ה שלא באשמתו/ה.
ניתן לשוחח ישירות, בכל עת, עם עו"ד אסף פלג בשיחת טלפון דיסקרטית (טל' ישיר – 054-5829265), ו/או לקבוע פגישת ייעוץ תחת מעטה חיסיון עו"ד – לקוח על מנת לקבל חוות דעת ראשונית בנושאי פנייה לוועדת האתיקה או למשרד הבריאות, ומהלכים משפטיים או פליליים נוספים אפשריים.
**
אין לראות במאמר זה (או בכלל המאמרים באתר) משום תחליף לייעוץ משפטי המתחשב בנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה ובוודאי שאין לראות בכך המלצה לכל פעולה משפטית או אחרת מכל סוג. מוגש לצורך מידע כללי בלבד.
