כתיבת ספר על מטופלים: המדריך המשפטי המלא לפסיכולוגים ורופאים | עו"ד אסף פלג

כתיבת ספר על מטופלים: סוגיות משפטיות וזכויות יוצרים שפסיכולוגים ורופאים חייבים להכיר

פסיכולוגים ורופאים השוקלים לכתוב ספר המבוסס על חוויות עם מטופליהם נמצאים במורכבות משפטית הדורשת ייעוץ מקצועי.

המאמר מפרט את הסוגיות המשפטיות המרכזיות, הסיכונים, והדרכים החוקיות לפרסם חומרים קליניים תוך שמירה על פרטיות והימנעות מהפרת חובת הסודיות הרפואית.

תוכן עניינים

• המסגרת המשפטית: סודיות רפואית וחובת אמון
• האם מותר לכתוב ספר המבוסס על מטופלים?
• הסיכונים המשפטיים בכתיבה על מטופלים
• הסכמה מדעת: האם וכיצד להשיגה?
• טכניקות להגנה משפטית בכתיבה קלינית
• השוואה: פרסום אקדמי לעומת ספר פופולרי
• סוגיות בזכויות יוצרים ופרסום
• תגובות אפשריות של מטופלים לפרסום
• תהליך הייעוץ המשפטי המומלץ
• שאלות ותשובות נפוצות

המסגרת המשפטית: סודיות רפואית וחובת אמון

מהו הבסיס החוקי לחובת הסודיות הרפואית?

חובת הסודיות הרפואית בישראל מעוגנת בכמה דברי חקיקה מרכזיים, ביניהם חוק זכויות החולה וחוק הגנת הפרטיות, והפרתה עלולה להוביל לאחריות אזרחית ופלילית.

חובה זו חלה על כל המידע הרפואי שנמסר במסגרת הטיפול, גם שנים רבות לאחר סיום הקשר הטיפולי, ואף לאחר פטירת המטופל.

בבסיס חובת הסודיות עומדים מספר חוקים מרכזיים:

• חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (סעיף 19)
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981
• פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976
• חוק העונשין, התשל"ז-1977 (סעיף 496) האוסר על הפרת סודיות מקצועית

כפי שנקבע בפסיקה הישראלית בתא (חיפה) 995/05- פלונית נגד דר סטפן בן שושן (ניתן ב-18/01/2018):

"לא זו בלבד שחוק זכויות החולה אינו מתיר למטפל ועובד של מוסד רפואי לפרסם מידע לגבי מטופל, הוא אוסר על כך – תוך קביעת רשימה סגורה של חריגים שבהם יהא פרסום כזה בגדר האפשר."

חשיבות החיסיון והסודיות בטיפול נפשי הודגשה גם בתא (חיפה) 995/05- ל א נגד מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בעמ ואח (ניתן ב-09/06/2009):

"מטופל החושש כי המידע שנמסר על ידו עלול להימסר לרשויות ולגרום לו נזק… עלול להירתע מלפנות לטיפול או מלחשוף נושאים לטיפול… מטרת החסיון היא להסיר חשש מליבו של המטפל והמטופל, ובכך לעודד ולקדם את הטיפול. שומא על בית המשפט לבחון בקפידה בקשה לגילוי מידע המתמקד בדברים שנאמרו במסגרת הטיפול."

"החוק הישראלי מייחס חשיבות עליונה לסודיות הרפואית ולמערכת האמון בין מטפל למטופל," מסביר עו"ד אסף פלג. "המחוקק ראה לנכון להגן על פרטיות המטופל באמצעות מספר חוקים משלימים, המייצרים מעטפת הגנה רחבה."

האם מותר לכתוב ספר המבוסס על מטופלים?

האם קיים איסור גורף על פרסום מידע קליני?

על פי הפסיקה הישראלית, פרסום מידע על מטופלים על ידי מטפלים (רופאים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים) ללא הסכמתם מהווה הפרה של חובת הסודיות הרפואית והפרת הפרטיות. הדבר אסור גם אם המידע מפורסם במסגרת ספרותית או עיתונאית.

כפי שנקבע בסעש (תל אביב) 40079-08-13- חיים הלפרין נגד המועצה המקומית באר יעקב (ניתן ב-12/06/2015):

"פסיכולוג אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהפיץ ברבים חוות דעת פסיכולוגיות עמוסות מידע אישי ואינטימי בלא שהמטופל ויתר על החסיון המקצועי. זאת, אפילו במקרים שבהם די במחיקת שם המשפחה על מנת למנוע באופן ודאי זיהוי של המטופל על ידי מי שנחשף למסמך."

לכתיבת ספר המבוסס על מטופלים, יש לעמוד באחד משני תנאים:

1. קבלת הסכמה מדעת – הסכמה מפורשת בכתב מהמטופל
2. אנונימיזציה מלאה ומוחלטת – שינוי משמעותי של פרטים מזהים והקשרים
3. יצירת דמויות מרובדות – שילוב של מאפיינים ממספר מטופלים ליצירת דמות מורכבת חדשה שאינה מזוהה עם מטופל ספציפי

"חשוב להבין שגם הסכמה מדעת עשויה להיות מורכבת," מציין עו"ד אסף פלג. "יחסי הכוחות במערכת הטיפולית עלולים להשפיע על רצונו החופשי של המטופל, ולכן בית המשפט עשוי לבחון את תקפות ההסכמה בקפידה."

הסיכונים המשפטיים בכתיבה על מטופלים

מהם הסיכונים המשפטיים העיקריים בפרסום מידע על מטופלים?

הסיכונים המשפטיים העיקריים כוללים תביעות בגין פגיעה בפרטיות, לשון הרע, הפרת חובת סודיות וסעדים בדין משמעתי. מטפל שיפרסם מידע מזהה על מטופל ללא הסכמה נאותה עלול להיתבע בבית משפט, להיקרא לוועדת משמעת, ולסבול מפגיעה במוניטין המקצועי.

הסיכונים המשפטיים כוללים:

סוג התביעה	הסנקציה האפשרית	דרישות להוכחה
לשון הרע	פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד 50,000 ₪	זיהוי הנפגע והוצאת דיבתו
פגיעה בפרטיות	פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד 50,000 ₪	שימוש במידע פרטי ללא הסכמה
הפרת חובה חקוקה	פיצוי בגין נזקים שנגרמו	הפרת חובת הסודיות וגרימת נזק
דיון משמעתי	התליית רישיון עד שלילתו	הפרת כללי האתיקה המקצועית

"בפסיקה ישראלית, ראינו מקרים בהם מטפלים נדרשו לשלם פיצויים משמעותיים עקב פרסום פרטים שאפשרו את זיהוי המטופל, גם כשהפרסום נעשה למטרות הוראה או מחקר," מזהיר עו"ד אסף פלג.

הסכמה מדעת: האם וכיצד להשיגה?

מהם התנאים לקבלת הסכמה מדעת תקפה מבחינה משפטית?

הסכמה מדעת תקפה משפטית צריכה להיות מפורשת, בכתב, ולהינתן לאחר שהמטופל הבין במלואן את ההשלכות האפשריות של הפרסום, ללא לחץ או השפעה בלתי הוגנת.

המטופל חייב להיות מסוגל להבין את המשמעויות ארוכות הטווח של הסכמתו, ולכן הסכמה מקטינים או ממטופלים עם כשירות מוגבלת מעוררת קשיים משפטיים מיוחדים.

טופס הסכמה מדעת ראוי צריך לכלול:

1. מטרת הפרסום והקשרו
2. היקף המידע שיפורסם, כולל דוגמאות
3. אופן הצגת המטופל בפרסום
4. קהל היעד של הפרסום והיקפו
5. אפשרות לחזרה מההסכמה טרם הפרסום
6. אישור שההסכמה ניתנת מרצון חופשי

כפי שמדגיש עו"ד אסף פלג: "הסכמה ראויה צריכה להיות פרי בחירה חופשית ומודעת. כשמדובר ביחסי מטפל-מטופל, יחסי הכוחות הלא שוויוניים מחייבים זהירות יתרה בהשגת הסכמה, כדי שזו תיחשב תקפה."

טכניקות להגנה משפטית בכתיבה קלינית

כיצד ניתן לכתוב על מקרים קליניים באופן חוקי וללא הסכמה?

הטכניקה המשפטית המקובלת היא אנונימיזציה מוחלטת, הכוללת שינוי מאפיינים אישיים, הקשרים, נסיבות ואף פרטי הטיפול, עד שהמטופל עצמו לא יוכל לזהות את עצמו בסיפור. שיטה נוספת היא יצירת דמויות מרובדות – שילוב מאפיינים ממספר מטופלים שונים ליצירת דמות בדיונית חדשה.

חשוב לציין כי על פי הפסיקה הישראלית, גם אם המטפל מסווה את זהות המטופל או משנה פרטים מזהים, עדיין קיים סיכון לזיהוי והפרת הפרטיות. הפסיקה מדגישה את חשיבות השמירה על פרטיות המטופל וחיסיון המידע הטיפולי, גם במקרים בהם נעשה ניסיון להסוות את זהות המטופל.

להלן תרשים זרימה להגנה משפטית בכתיבה על מטופלים:

התחלה → האם יש הסכמה? → כן → וידוא הסכמה מדעת → המשך לכתיבה
                     ↓
                     לא
                     ↓
          האם ניתן לשנות פרטים? → לא → אין לכתוב על המקרה
                     ↓
                     כן
                     ↓
    ביצוע אנונימיזציה מלאה או יצירת דמות מרובדת
                     ↓
      האם המטופל או קרוביו יכולים לזהות את עצמם?
                     ↓                     ↓
                     כן                    לא
                     ↓                     ↓
           שינוי נוסף של פרטים         המשך לכתיבה

"בפסיקה ישראלית נקבע כי המבחן לאנונימיזציה הוא מחמיר במיוחד," מדגיש עו"ד אסף פלג. "לא די בהשמטת שם ופרטים בסיסיים, אלא נדרשת טשטוש מהותי של זהות המטופל באופן שהמעגל הקרוב אליו לא יוכל לזהותו."

השוואה: פרסום אקדמי לעומת ספר פופולרי

האם הכללים המשפטיים משתנים בין פרסום אקדמי לספר פופולרי?

ההגנות המשפטיות על פרסום אקדמי מעט רחבות יותר בזכות "הגנת אמת דיברתי" ו"עניין ציבורי", אך עדיין אינן מתירות הפרת סודיות. פרסום פופולרי עשוי להיחשב בעל אינטרס מסחרי, ולכן יידרש לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר של הגנה על פרטיות.

טבלת השוואה בין סוגי הפרסומים:

היבט	פרסום אקדמי	ספר פופולרי
מטרה	הרחבת ידע מקצועי	בידור או הדרכה לציבור הרחב
הגנות משפטיות	הגנת "אמת דיברתי" ו"עניין ציבורי"	מצומצמות יותר
רמת אנונימיזציה נדרשת	גבוהה	גבוהה מאוד
צורך בהסכמה	מומלץ	הכרחי (למעט באנונימיזציה מלאה)
סיכון משפטי	בינוני	גבוה

לדברי עו"ד אסף פלג: "כשפסיכולוג או רופא כותבים לציבור הרחב, הפרסום עשוי להיתפס כמונע ממניעים כלכליים, ולכן בתי המשפט נוטים לבחון בקפידה יתרה את ההצדקה לפרסום פרטים אישיים."

סוגיות בזכויות יוצרים ופרסום

למי שייכות הזכויות בסיפור הטיפולי?

הזכויות ביצירה הספרותית שייכות למחבר, אך התכנים ששותפו בטיפול נמצאים בתחום אפור. ככלל, על פי פסיקות בבתי משפט, חוויות חיים אינן מוגנות בזכויות יוצרים, אך הפרטים האישיים והסיפורים שנמסרו בטיפול חוסים תחת חובת הסודיות והאתיקה המקצועית.

"קיים מתח משפטי מובנה בין זכויות היוצרים של המחבר לבין חובת הסודיות כלפי המטופל," מסביר עו"ד אסף פלג. "בית המשפט ייטה להגן על זכות המטופל לפרטיות כאשר זו מתנגשת עם חופש היצירה של המטפל, במיוחד כשהמידע נמסר במסגרת יחסי אמון מיוחדים."

תגובות אפשריות של מטופלים לפרסום

כיצד עלולים מטופלים להגיב לזיהוי עצמם בספר?

מטופלים שמזהים את עצמם בפרסום עלולים לחוות פגיעה רגשית חמורה, אובדן אמון במערכת הטיפולית, ולהגיב בתביעות משפטיות, תלונות אתיות ופגיעה במוניטין של המטפל. אפילו תיאור חיובי עלול להיתפס כחשיפה פוגענית ולגרום לתגובה שלילית.

תגובות נפוצות של מטופלים שזיהו עצמם בפרסום כוללות:

1. תחושת בגידה באמון שניתן במטפל
2. טראומה משנית והחמרה במצב הנפשי
3. פנייה לייעוץ משפטי והגשת תביעה
4. פנייה לוועדות אתיקה מקצועיות
5. פרסום תגובות ציבוריות נגד המטפל

"ראיתי מקרים בהם גם תיאור חיובי ואוהד גרם לתגובה קשה מצד המטופל," משתף עו"ד אסף פלג. "עצם החשיפה מהווה לעיתים פגיעה בפרטיות, גם כשהמטפל התכוון לטובה."

תהליך הייעוץ המשפטי המומלץ

מהם השלבים המומלצים לפני פרסום ספר המבוסס על ניסיון קליני?

התהליך המומלץ כולל ייעוץ משפטי מוקדם, בחינה של אתיקה מקצועית, קבלת הסכמות או ביצוע אנונימיזציה מלאה, וסקירה מקדימה של הטקסט על ידי עורך דין המתמחה בתחום. מומלץ גם לשקול ביטוח אחריות מקצועית המכסה תביעות הקשורות לפרסומים.

5 טיפים חשובים לתהליך הכתיבה הבטוח:

1. התייעצו מוקדם – פנו לייעוץ משפטי כבר בשלב התכנון
2. תעדו את תהליך האנונימיזציה – שמרו רשימת שינויים שבוצעו להגנת זהות המטופלים
3. בחנו כל פרק בנפרד – וודאו שגם פרטים חלקיים אינם מאפשרים זיהוי
4. בקשו חוות דעת חיצונית – מקולגה שאינו מכיר את המטופלים
5. בטחו עצמכם – וודאו שפוליסת הביטוח המקצועי מכסה פרסומים

"כפי שאני מסביר ללקוחותיי תמיד, ההשקעה בייעוץ משפטי מקדים היא זניחה לעומת העלויות האפשריות של תביעה," אומר עו"ד אסף פלג. "הניסיון מראה שפסיכולוגים ורופאים שהשקיעו בייעוץ מקצועי מנעו מעצמם סיכונים משפטיים מיותרים."

שאלות ותשובות נפוצות

האם ניתן לכתוב ספר על מטופלים ללא הסכמתם?

ניתן לכתוב ספר המבוסס על ניסיון קליני ללא הסכמה מפורשת, אך רק בתנאי שמבוצעת אנונימיזציה מלאה ומקיפה שתמנע זיהוי של המטופלים. המשמעות היא שינוי מהותי של פרטים אישיים, נסיבות, אפיונים ייחודיים ואף שינוי מהלך הטיפול עצמו.

האם ניתן להשתמש בהקלטות או ברשומות טיפוליות בספר?

שימוש בהקלטות או ציטוטים מדויקים מרשומות טיפוליות דורש הסכמה מפורשת בכתב, גם אם הושמטו פרטים מזהים. רשומות טיפוליות נחשבות מידע רפואי חסוי, והשימוש בהן ללא הסכמה עלול להוות הפרה ישירה של חוק זכויות החולה.

מה עדיף מבחינה משפטית – הסכמה מדעת או אנונימיזציה?

מבחינה משפטית, הסכמה מדעת מפורשת היא הפתרון הבטוח ביותר, אך היא מציבה אתגרים אתיים ומעשיים. אנונימיזציה מקיפה היא פתרון פרקטי יותר, במיוחד כשהפנייה לקבלת הסכמה עלולה לפגוע בטיפול או כשאין אפשרות להשיג הסכמה (למשל, מטופלים שאין עמם קשר).

מה קורה אם מטופל מזהה את עצמו למרות האנונימיזציה?

אם מטופל מזהה את עצמו בפרסום למרות מאמצי אנונימיזציה, הדבר עלול להוות בסיס לתביעה על פגיעה בפרטיות. בית המשפט יבחן את סבירות האמצעים שננקטו להסתרת הזהות ואת מידת ההקפדה על כללי האתיקה המקצועית.

האם קיימת הגנה משפטית למטרות מחקר או חינוך?

קיימת הגנה מסוימת לפרסומים למטרות מחקר וחינוך, אך גם הם אינם פטורים מחובות הסודיות וההגנה על פרטיות. בתי המשפט מכירים בחשיבות המחקר והחינוך, אך דורשים אמצעי זהירות ראויים וניסיון כן להגן על זהות המטופלים.

האם יש הבדל בין פרסום ספר בישראל לפרסום בחו"ל?

גם בפרסום בחו"ל, המטפל הישראלי כפוף לחוקים הישראליים ולכללי האתיקה המקומיים. בנוסף, מטופל ישראלי יוכל לתבוע בישראל על פגיעה שנגרמה בפרסום זר, כל עוד הנזק נגרם בישראל.

סיכום

פרסום מידע על מטופלים בספרות או בתקשורת על ידי מטפלים מהווה הפרה של חובת הסודיות הרפואית והפרטיות. הפסיקה מדגישה את חשיבות השמירה על פרטיות המטופל וחיסיון המידע הטיפולי, גם במקרים בהם נעשה ניסיון להסוות את זהות המטופל.

כתיבת ספר המבוסס על ניסיון קליני עם מטופלים מחייבת איזון עדין בין ערך הידע המקצועי לבין החובה המשפטית והאתית לשמור על פרטיות המטופלים. כדי לנהל את הסיכונים המשפטיים בהצלחה, מומלץ לפסיכולוגים ורופאים לקבל ייעוץ משפטי מקצועי טרם תחילת תהליך הכתיבה, לבחור בין קבלת הסכמות מפורשות לבין אנונימיזציה מקיפה, ולהקפיד על סטנדרטים גבוהים של אתיקה מקצועית.

חשוב לדעת כי עו"ד אסף פלג מתמחה בתחום האתיקה המקצועית, לשון הרע והגנת הפרטיות ויוכל לסייע במקרה הספציפי שלכם. ניתן לפנות אליו ישירות
בטלפון 054-5829265 או לבקר באתר www.pelleg-law.co.il.

הערת אחריות משפטית (Disclaimer): הכתוב במאמר זה מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. כל מקרה צריך להיבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הייחודיות.

זקוקים לליווי משפטי אישי בכתיבת ספר המבוסס על ניסיון קליני? צרו קשר עם עו״ד אסף פלג בטלפון 054-5829265 או באתר www.pelleg-law.co.il לקבלת ייעוץ בהתאמה אישית. עו"ד פלג מעניק שירות באזור תל אביב והמרכז, עם ניסיון רב בתחום אתיקה מקצועית והגנת הפרטיות.

 

מאמר זה עודכן לאחרונה בתאריך: 22 במרץ, 2025