קיבלתי תלונה לוועדת האתיקה של הפ״י: מה עושים בימים הראשונים

תלונה לוועדת האתיקה של הפ״י מגיעה לרוב בלי אזהרה מוקדמת: מכתב מהוועדה, תיאור של טענות מצד מטופל או עמית, ובקשה לתגובה. הדבר הראשון שכדאי לדעת הוא שזה אינו הליך משמעתי לפי חוק הפסיכולוגים, אלא בירור פנימי של ארגון מקצועי, שמתנהל לפי תקנון הפ״י. ההבדל הזה קובע מה הוועדה יכולה להחליט, מה היא אינה יכולה, ואיך נכון להגיב.

ובכל זאת, הדרך שבה מגיבים בימים הראשונים משפיעה על ההמשך: על החלטת הוועדה, על ערעור אפשרי, ולעיתים גם על הליכים מקבילים. תגובה מסודרת, מבוססת תיעוד ומנוסחת בשפה מקצועית, עדיפה כמעט תמיד על תגובה מהירה ורגשית. במאמר הזה: מה הוועדה בודקת, איך בנוי ההליך, אילו החלטות אפשריות, ומה ההבדל מתלונה במשרד הבריאות.

מה זו ועדת האתיקה של הפ״י, ומה היא לא?

ועדת האתיקה היא ועדה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, הפועלת לפי סעיפים 42 עד 47 לתקנון הפ״י. היא בוחנת אם פסיכולוג שחבר בארגון הפר את קוד האתיקה המקצועית. היא אינה רשות ממשלתית, אינה בית דין משמעתי, ואינה מוסמכת להתלות רישום בפנקס הפסיכולוגים. עם זאת, להחלטותיה יש משקל ממשי בשדה המקצועי, והיא רשאית להעביר תלונה הלאה, לגופים שסמכויותיהם רחבות יותר.

לפי התקנון, הוועדה דנה בפניות ישירות של פסיכולוגים או של לקוחותיהם, שהוגשו בכתב וכוללות פרטים מזהים של המתלונן ושל הפסיכולוג. תלונה שהוגשה בעילום שם, הוועדה רשאית שלא לדון בה. הוועדה רשאית לדון ולהחליט בהרכב של שלושה חברים לפחות. מי שרוצה לראות את התמונה המלאה של הליכי האתיקה, המשמעת והרישוי, ימצא אותה בעמוד על ליווי משפטי לפסיכולוגים בהליכי אתיקה ומשמעת.

איך מתנהל הבירור, שלב אחרי שלב?

התקנון אינו קובע לוח זמנים לבירור, אך הוא קובע את השלד שלו: תלונה בכתב, העברתה לפסיכולוג לקבלת תגובתו, דיון בוועדה, והחלטה מנומקת שמתקבלת ברוב קולות ונשלחת לצדדים בדואר רשום. כשהמתלונן הוא מטופל, הוא מתבקש לצרף כתב ויתור על סודיות, כדי שאפשר יהיה להעביר את התלונה לפסיכולוג.

  • קבלת התלונה – מגיע מכתב עם תיאור הטענות ובקשה לתגובה.
  • תגובה בכתב – זו ההזדמנות המרכזית להציג את העובדות ואת התיעוד.
  • עיון בחומר – הזכות לעיין בחומר נתונה לחברי הוועדה. צד שמבקש לעיין בחומר הנוגע לעניינו מגיש בקשה, והוועדה מחליטה.
  • החלטה – מנומקת, ברוב קולות של המשתתפים בדיון, ונשלחת בדואר רשום.
  • ערעור – תוך שלושים יום מיום שנשלחה ההודעה. פירוט בהמשך.

נקודה שלא כולם מודעים לה: לפי סעיף 24 לתקנון, חבר שמתנהל נגדו בירור אינו יכול לוותר על חברותו בארגון, והחברות אינה נפסקת עד סיום הבירור. פרישה מהפ״י אינה סוגרת את התיק.

ארבעה דברים לעשות לפני שכותבים מילה

  1. לקרוא, לא להגיב. המכתב הראשון מעורר לרוב פגיעה או כעס. תגובה שנכתבת באותו יום נוטה להיות ארוכה מדי, מתגוננת מדי, ולהכיל פרטים שאחר כך קשה לחזור מהם. קוראים, מסמנים את הטענות אחת אחת, ומניחים בצד.
  2. לרכז את התיעוד. רישום טיפולי, הסכמות, תיאום ציפיות, התכתבויות, קבלות ומועדי פגישות. התיעוד הקיים הוא הבסיס לתגובה. השלמות בדיעבד, אם נדרשות, נעשות בשקיפות ועם ציון מועד ההשלמה.
  3. לבדוק את גבולות הסודיות. חובת הסודיות כלפי מטופלים אינה נעלמת רק משום שהוגשה תלונה. כתב הוויתור של המתלונן מאפשר להתייחס לטיפול, אך בתגובה חושפים רק את מה שנדרש להתייחסות לטענות, ולא מידע על צדדים שלישיים או על מטופלים אחרים.
  4. לבדוק הליכים מקבילים וביטוח. אם במקביל הוגשה תלונה למשרד הבריאות, למשטרה או תביעה אזרחית, התגובה לוועדת האתיקה עלולה לשמש גם שם. ואם קיים ביטוח אחריות מקצועית, כדאי לבדוק בפוליסה אם יש חובת דיווח על תלונה ובאיזה מועד.

איך נראית תגובה טובה לוועדת האתיקה?

תגובה טובה היא עניינית, כרונולוגית ומכבדת: היא עונה על כל טענה בנפרד, מפנה למסמכים, מבחינה בין עובדות לבין פרשנות, ואינה תוקפת את המתלונן. היא מתייחסת לכללי האתיקה הרלוונטיים ומסבירה את שיקול הדעת המקצועי שהופעל. במקרים המתאימים היא גם יודעת להכיר בטעות ולהציג מה נעשה מאז.

הטון חשוב לא פחות מהתוכן. ועדת האתיקה מורכבת מפסיכולוגים, והיא קוראת גם את מה שבין השורות. הכחשה גורפת של כל פרט, לשון מתלהמת, או ניסיון להסביר את המתלונן באמצעות אבחנות קליניות, עלולים להחליש תגובה שמבחינה עובדתית היא נכונה.

מה הוועדה יכולה להחליט?

אם הוועדה מצאה שהתלונה מוצדקת, סעיף 45 לתקנון מאפשר לה לנקוט אחד או יותר מהצעדים האלה:

  • אזהרה.
  • נזיפה או נזיפה חמורה.
  • הרחקה זמנית מההסתדרות, בכפוף לאישור הוועד המרכזי.
  • הוצאה לצמיתות מההסתדרות, בהחלטה פה אחד של חברי הוועדה שהשתתפו בדיון, ובכפוף לאישור הוועד המרכזי ברוב מוחלט.
  • התרת פרסום שמו של הפסיכולוג, לפי שיקול דעת הוועדה.
  • העברת התלונה לוועדת התלונות של משרד הבריאות או למשטרה, כשיש חשד סביר לעבירה על החוק.
  • המשך טיפול בתלונה או מתן ייעוץ.

ההעברה למשרד הבריאות היא הנקודה שמחברת בין שני המסלולים: תלונה שהתחילה כבירור ארגוני עלולה להפוך להליך סטטוטורי, עם סמכויות שונות לגמרי.

ערעור על החלטת ועדת האתיקה

גם המתלונן וגם הפסיכולוג רשאים לערער, תוך שלושים יום מיום שנשלחה ההודעה על ההחלטה. הערעור מובא בפני יושב ראש הפ״י, שממנה ועדת ערעורים של שלושה חברים לפחות, ובהם חבר אחד לפחות מהתחום המקצועי הנדון. הצד השני מקבל הודעה על הערעור כדי שיוכל להגיב. ההחלטה מתקבלת בהרכב מלא וברוב קולות, והיא סופית.

שלושים יום עוברים מהר, בייחוד כשההחלטה מגיעה בדואר רשום. כדאי לתעד את מועד השליחה ואת מועד הקבלה, ולא להשאיר את ההחלטה אם לערער לרגע האחרון.

ומה ההבדל מתלונה במשרד הבריאות?

המסלול השני הוא סטטוטורי ופועל מכוח חוק הפסיכולוגים. לפי דף השירות של משרד הבריאות, ועדת התלונות בודקת תחילה אם הפסיכולוג רשום בפנקס, ואז שולחת לו מכתב ומבקשת את תגובתו לחשדות. הוועדה רשאית לבקש מסמכים ולקיים שיחות הבהרה, ובסיום היא מחליטה אם לסגור את התלונה או להעביר את הפסיכולוג לוועדת המשמעת. מי שמתעניין בצד של המתלונן ימצא הסבר נפרד על איך מוגשת תלונה על פסיכולוג.

ועדת המשמעת היא גוף מעין שיפוטי: בראשה עורך דין ולצדו שני פסיכולוגים ותיקים, יש כתב אישום ותובע מטעם המדינה, אפשר להיות מיוצג, להציג ראיות ולחקור עדים. האמצעים האפשריים כוללים התראה, נזיפה, התליית הרישום בפנקס לתקופה מוגדרת, הגבלת תחומי העיסוק, ובמקרים חמורים מחיקה מהפנקס. על החלטת ועדת המשמעת אפשר לערער לבית המשפט המחוזי תוך שלושים יום ממסירת ההחלטה. בנוסף, המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי, לפי המלצת ועדת התלונות, להשעות פסיכולוג מעיסוקו לתקופה ראשונית של עד חודש עוד לפני סיום ההליך, ועל השעיה כזו אפשר לערער תוך חמישה עשר יום.

שני המסלולים לבירור תלונה נגד פסיכולוג
מאפיין ועדת האתיקה של הפ״י ועדת התלונות וועדת המשמעת
הבסיס תקנון הפ״י חוק הפסיכולוגים
מי יכול להתלונן פסיכולוגים ולקוחותיהם, בכתב מטופלים, אפוטרופוסים, באי כוח, וכל מי שנחשף לעבירה
מה נבדק הפרה של קוד האתיקה המקצועית חשד לעבירת משמעת לפי החוק
תוצאות אפשריות אזהרה, נזיפה, הרחקה זמנית, הוצאה מהארגון, פרסום, העברה לרשויות התראה, נזיפה, התליית רישום, הגבלת עיסוק, מחיקה מהפנקס
ערעור לוועדת ערעורים של הפ״י, תוך שלושים יום לבית המשפט המחוזי, תוך שלושים יום

חמש טעויות של פסיכולוגים שקיבלו תלונה

  1. לשלוח תגובה ראשונה באותו יום, מתוך פגיעה או כעס.
  2. להתקשר למתלונן כדי ליישר את ההדורים. שיחה כזו עלולה להתפרש אחרת לגמרי, ולהפוך לטענה נוספת.
  3. להשלים או לתקן רישומים טיפוליים בדיעבד בלי לציין את מועד ההשלמה.
  4. לחשוף בתגובה פרטים על מטופלים אחרים או על צדדים שלישיים.
  5. להתעלם מהמועדים: שלושים יום לערעור, ובמסלול משרד הבריאות גם המועד הקצר לערעור על השעיה.

שאלות נפוצות

האם חובה להגיב לתלונה בוועדת האתיקה של הפ״י?

התקנון מעביר את התלונה לפסיכולוג כדי לקבל את תגובתו, והוועדה מחליטה על סמך החומר שלפניה. אי תגובה אינה עוצרת את הבירור; היא רק משאירה את גרסת המתלונן לבדה. ברוב המקרים עדיף להגיב בצורה מסודרת, אחרי בדיקה של התיעוד, מאשר לשתוק.

האם תלונה לוועדת האתיקה יכולה לפגוע ברישיון?

לא ישירות. ועדת האתיקה פועלת מכוח תקנון הארגון ואינה מוסמכת להתלות רישום בפנקס הפסיכולוגים. עם זאת, היא רשאית להעביר תלונה לוועדת התלונות של משרד הבריאות כשיש חשד סביר לעבירה על החוק, ושם הסמכויות שונות. לכן גם בירור ארגוני ראוי לטיפול רציני.

האם אפשר לפרוש מהפ״י כדי להימנע מהבירור?

לפי סעיף 24 לתקנון, חבר שמתנהל נגדו בירור אינו יכול לוותר על חברותו, והחברות אינה נפסקת עד סיום הבירור. פרישה אינה פותרת את התלונה ועלולה להתפרש לרעה. גם מבחינה מעשית התיק נשאר פתוח, והחלטה עשויה להתקבל בלי הגרסה של הפסיכולוג.

האם כדאי לערב עורך דין כבר בשלב התגובה?

זה תלוי בחומרת הטענות, בקיומם של הליכים מקבילים ובשאלה אם יש בתלונה חשד לעבירה על החוק. כשמדובר בטענה על גבולות, סודיות או ניצול יחסי טיפול, לתגובה הראשונה יש משקל גם בהמשך. ליווי משפטי בשלב הזה מתמקד בבדיקת התיעוד, במבנה התגובה ובניסוח זהיר, ואינו מבטיח תוצאה.

ואם לזכור רק דבר אחד

תלונה לוועדת האתיקה של הפ״י היא בירור ארגוני, לא כתב אישום, אבל היא יכולה להתגלגל הלאה. התגובה הראשונה היא המסמך החשוב ביותר בתיק: עניינית, מתועדת ומנוסחת בזהירות. ואת המועדים, בעיקר שלושים יום לערעור, רושמים ביומן כבר ביום קבלת המכתב.

קיבלתם תלונה לוועדת האתיקה או מכתב מוועדת התלונות של משרד הבריאות? אפשר לפנות למשרד לבדיקה ראשונית של התלונה, של התיעוד ושל אפשרויות התגובה. הליווי מתבצע מרחוק, מכל מקום בארץ. בפנייה הראשונה ציינו מאיזה גוף הגיע המכתב ומתי התקבל, בלי לשלוח פרטי מטופלים.

לפנייה למשרדנו:

הבהרה: המידע במאמר זה הינו כללי, חינוכי ואינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית, המלצה או תחליף להתייעצות פרטנית עם עורך דין המתאים לנסיבות המקרה הספציפי. המידע אינו יוצר יחסי עורך דין-לקוח. הדין והפסיקה עשויים להשתנות; ייתכן שחלק מהמידע אינו עדכני למועד הקריאה. כל הסתמכות על תכני מאמר זה, באחריות הקורא בלבד.

עודכן לאחרונה בתאריך 23.10.2026

רוצים לקרוא עוד מאמרים שלנו בגוגל? הוסיפו את האתר למקורות המועדפים שלכם.

עורך דין אסף פלג

 054-582-9265 | pelleg-law.co.il | המשרד ממוקם בקריית אונו

מאמרים נוספים בנושא

בינה מלאכותית לפסיכולוגים: סודיות, אתיקה, תלונות וייעוץ משפטי | עו"ד אסף פלג

שימוש בבינה מלאכותית בעבודת הפסיכולוג כבר אינו שאלה תיאורטית. פסיכולוגים, קליניקות ומכונים נדרשים להבין מתי מותר להיעזר ב-AI, מתי השימוש עלול להפר סודיות, פרטיות או כללי אתיקה, ואיך להפחית סיכון לתלונה או לחשיפה רגולטורית. המאמר מסביר את הגבולות המעשיים, את ההבדל בין מערכות פתוחות לסגורות, ואת המצבים שבהם כדאי לקבל ייעוץ משפטי.

קרא עוד »

צור קשר עימנו

מסירת הפרטים לעו״ד אסף פלג היא מרצונך ואין חובה חוקית למסור אותם. הם ישמשו למענה לפנייה ולבחינת מתן שירות משפטי; ללא פרטי קשר לא נוכל לחזור אליך. המידע עשוי להימסר לספקי המחשוב והדוא״ל המסייעים למשרד לצורך זה, כמפורט במדיניות הפרטיות. לעיון במידע או לתיקונו: [email protected].

Wordpress Social Share Plugin powered by Ultimatelysocial
דילוג לתוכן