עתירות מתמחים ברפואה: מה עושים כשנתקלים בחומה מצד הר"י והמועצה המדעית?
מתמחים ברפואה נדרשים לנווט בתוך מערכת סבוכה של רגולציה, ועדות מקצועיות, ולעיתים – חוסר שקיפות. מה עושים כאשר זכויות נפגעות? האם יש מהלך משפטי שעשוי לסייע? מדריך זה מציג תמונה ברורה עבור מי שנמצא בצומת קריטית בקריירה הרפואית.
מהי המועצה המדעית של הר"י ולמה היא כל כך משפיעה על עתידך?
המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) היא הגוף המוסמך להסמיך רופאים להתמחויות בישראל, לאשר סטאז', לקבוע תנאים להתמחות, ולבחון מתמחים בבחינות שלב א' ושלב ב'. סמכויותיה מבוססות על תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג–1973, והן נרחבות מאוד.
כפועל יוצא, החלטות המועצה המדעית משפיעות באופן ישיר על היכולת של רופא להפוך למומחה – ולעיתים אף להתפרנס מהמקצוע שבו למד שנים רבות.
מתי עולה צורך לפנות לעורך דין?
בין המקרים הנפוצים:
-
אי הכרה בתקופות התמחות בשל חופשות, מילואים, או נסיבות אישיות
-
סירוב לאשר סטאז’ בשל פרשנות נוקשה לתקנות
-
אי קבלה להתמחות כפולה
-
שלילה או אי-מתן פטור מבחינות שלב א’/ב’
-
פסילה בלתי מוצדקת בבחינה
-
התעמרות או פגיעה מצד גורמים בהכשרה הרפואית
-
אפליה כלפי עולים חדשים, הורים צעירים או מתמחים מחו"ל
- אי כיבוד הקלות והתאמות בבחינות, ומצבים מיוחדים אחרים
במקרים אלה ואחרים, פנייה לעורך דין עשויה לשנות את התמונה: לעיתים באמצעות פנייה ישירה להר"י או לנציב תלונות המתמחים; לעיתים בערר פנימי; ולעיתים בעתירה לבית המשפט.
איך מתנהלת עתירה נגד המועצה המדעית?
עתירה כזו תוגש בדרך כלל לבג"ץ/לבימ"ש לעניינים מנהליים/מחוזי (בהיות המועצה המדעית גוף מעין-ציבורי בעל סמכויות סטטוטוריות). עם זאת, לא בכל מקרה נכון לרוץ לעתירה: יש לנקוט קודם בכלי ההשגה הפנימיים. רק במקרים חריגים – או כשלא מתקבלת תשובה סבירה בזמן סביר – נכון להגיש עתירה. לרוב משרדנו פותר מחלוקות ישירות מול הר"י ומשרד הבריאות.
בעתירה יש להוכיח שהמועצה פעלה בחוסר סבירות, בהפליה, ללא הנמקה, או בסתירה לכללי הצדק הטבעי.

מדוע חשוב ייצוג דיסקרטי ומבין-תחום?
מתמחים ורופאים עובדים לרוב בתוך מערכת סגורה ומוכרת. לעיתים כל מכתב או פנייה עלולים להיתפס כעימות – ולהזיק בהמשך. עורך הדין אסף פלג, בעל רקע פרא-רפואי (צה”ל ומד”א), מבין לעומק את הסביבה המקצועית, את רגישויות המערכת – ויודע לשלב תקיפות משפטית עם שמירה על שמו הטוב של הרופא בתוך הקהילה הרפואית.
שאלות נפוצות (FAQ)
האם ניתן להגיש ערעור על פסילה בבחינת שלב ב’?
כן, אך יש לפרט באופן מדויק את עילות הערעור, כגון ליקויים בהליך הבחינה, חוסר התאמה של הבוחן, או פגמים בשאלות.
האם תקופות מילואים או שיקום מפציעה נחשבות בהתמחות?
לעיתים כן – ובמיוחד כשמדובר בשירות משמעותי. יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף אישורים.
האם ניתן להכיר בהתמחות חלקית/2/3 משרה?
בנסיבות מסוימות לעיתים כן, ובמיוחד כשמדובר בהורים צעירים או מתמחים עם קושי תפקודי זמני (בכפוף לנהלים החדשים, ולעדכונים מעת לעת).
סיכום
אם אתה מתמחה ברפואה, סטאז'ר, או רופא שההתמחות שלו נתקלה במכשול בירוקרטי – חשוב לדעת שלא כל דחייה מצד הר"י היא סופית. לעיתים רבות, יש דרך להתמודד.
המשרד שלנו מלווה רופאים ומתמחים מכל הארץ, במקצועיות, בדיסקרטיות ובשפה שמבינה לעומק את המערכת.
עו"ד אסף פלג
📍 משרד בוטיק בקריית אונו
📞 054-5829265 | ✉️ צרו קשר באתר משרד עו"ד אסף פלג, מענה מהיר וייעוץ ראשוני לרופאים ומתמחים.
—-
דיסקליימר: התוכן באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. המשרד משתדל לספק תוכן עדכני ומעודכן אך עשויים ליפול בו אי דיוקים או שאינו מעודכן במלואו ולעו"ד אסף פלג ולמשרד לא תהא אחריות לנזק שייגרם למשתמש שיפעל ללא ליווי משפטי.