דוח גלאי AI בהליך משמעתי: מגבלות הזיהוי ובדיקת הראיות

מאת עו"ד אסף פלג

בתיק משמעת אקדמי מהסוג הישן היה בדרך כלל משהו שאפשר להניח על השולחן. פתק שנמצא בכיס. שתי מחברות בחינה עם תשובות זהות. פסקה שהועתקה ממאמר מזוהה. כאשר נטענת העתקה ממקור מסוים, אפשר להציב את שני הטקסטים זה לצד זה ולנהל ויכוח עובדתי יחסית ברור.

בתיקי בינה מלאכותית התמונה עשויה להיות שונה. לא תמיד קיים "הטקסט שממנו הועתק". במקום זאת מופיע דוח של מערכת תוכנה שמנתחת דפוסים בטקסט ומסווגת מקטעים ממנו ככאלה שעשויים להיות תוצר של מודל בינה מלאכותית.

זה הבדל מהותי. פלט של גלאי AI אינו תיעוד של הרגע שבו נכתבה העבודה, ואינו מקור שממנו ניתן לראות שהסטודנט העתיק. מדובר בהערכה שמפיק מודל חישובי על בסיס מאפיינים של הטקסט.

גם Turnitin מבהירה בהנחיות הרשמיות שלה שמודל זיהוי ה-AI עלול לטעות, לרבות סיווג שגוי של טקסט אנושי, ושאין להשתמש בדוח כבסיס היחיד לנקיטת צעד שלילי נגד סטודנט.

לכן השאלה המשפטית אינה רק "מה האחוז שהתקבל בגלאי". צריך לברר מה בדיוק הכלי בדק, כיצד פועל הסיווג, מהן מגבלותיו, איזה כלל אקדמי נטען שהופר ואילו ראיות נוספות קיימות לגבי הדרך שבה העבודה נכתבה.

גלאי AI אינו בדיקת פלגיאט

ההבחנה בין גלאי AI לבין תוכנת בדיקת דמיון חשובה במיוחד.

מערכת לבדיקת דמיון מחפשת בדרך כלל התאמות בין העבודה שהוגשה לבין טקסטים אחרים. אם נמצאה פסקה זהה למאמר שפורסם באינטרנט, ניתן לפתוח את המקור, לבחון את ההקשר ולהשוות.

גלאי AI פועל אחרת. הוא אינו חייב למצוא טקסט מקורי כלשהו. הוא מנסה לזהות מאפיינים סטטיסטיים ולשוניים שהמודל שלו למד לקשר לכתיבה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית.

מכאן גם נובע קושי בסיסי מבחינת הסטודנט: בטענת העתקה רגילה אפשר להתווכח עם ההשוואה. בטענת AI אין בהכרח מקור חיצוני שאפשר להראות ממנו כי הסטודנט לא העתיק. ההגנה עוברת אפוא לבחינה של אמינות הסיווג עצמו ולראיות שמתעדות את תהליך הכתיבה.

גם המספר שמציג הדוח דורש הסבר. לפי Turnitin, האחוז מתייחס לחלק מן הטקסט המתאים לניתוח שהכלי סיווג ככתיבת AI, בעיקר פרוזה רציפה. הוא אינו בהכרח אחוז מתוך כל המסמך, ואינו אחוז ההסתברות שהסטודנט עבר עבירה. רכיבים כגון טבלאות, רשימות וקוד אינם נבדקים באותה מתכונת.

לפי ההנחיות הנוכחיות של Turnitin, תוצאה מעל 0% ומתחת ל-20% מוצגת בכוכבית, ללא אחוז מפורט וללא סימון מקטעים, בשל סיכון מוגבר לסיווג שגוי בטווח זה. 0% הוא מצב נפרד בדוח. בדוחות שנוצרו לפני 8.7.2024 עשוי עדיין להופיע מספר הנמוך מ-20%, ולכן חשוב לבדוק גם מתי הופק הדוח.

במילים אחרות, עוד לפני ששואלים אם 25%, 50% או 80% הם "הרבה", צריך להבין מה בכלל נמצא במכנה של החישוב ומה משמעות המספר שהוצג.

גם המחקר מזהיר מפני מסקנות מהירות

המגבלות אינן מופיעות רק באזהרות של יצרני הכלים.

מחקר השוואתי שפורסם בשנת 2023 בכתב העת International Journal for Educational Integrity בחן 14 כלי זיהוי, מהם שניים מסחריים. במחקר נמצאו מגבלות דיוק ומהימנות, וביצועי הכלים ירדו גם לאחר שינוי של טקסט שנוצר באמצעות AI. אלה ממצאי הבדיקה והגרסאות שנבחנו אז, ולא מדידת הדיוק של כל כלי כיום.

מחקר נוסף משנת 2023 של חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בחן שבעה גלאים ומצא סיווגים שגויים רבים במדגם כתיבה באנגלית של כותבים שאנגלית אינה שפת אמם. Turnitin לא נכללה בשבעת הכלים שנמנו בשיטת המחקר. אין להחיל את שיעורי הטעות שנמצאו בו ישירות על דוח Turnitin או על עבודה בעברית.

בבדיקה פנימית שפרסמה Turnitin באוקטובר 2023 נבחנו קבוצות טקסטים של דוברי אנגלית כשפה ראשונה ושנייה, בחלוקה לפי אורך. לפי החברה, במסמכים שעמדו בדרישת 300 המילים לא נמצא פער מובהק בין הקבוצות. זו בדיקת היצרן על הכלי שלו, ואינה זהה למחקר על שבעת הגלאים.

הבדלים בין הממצאים אינם בהכרח סתירה: נבדקו כלים, מדגמים ותנאים שונים. המחקרים עסקו בגרסאות שהיו זמינות במועד עריכתם, והמערכות מתעדכנות. אי אפשר לקחת נתון מ-2023 ולהציגו כשיעור הטעות המדויק של כל גלאי בשנת 2026. בבדיקת דוח מסוים יש לברר את הכלי, הגרסה, השפה ומועד הפקתו.

אבל מסקנה אחת נותרה רלוונטית גם כיום: אפילו Turnitin עצמה אינה מציגה את תוצאת הגלאי כהוכחה מכרעת לעצם השימוש בבינה מלאכותית.

לעברית יש בעיה נוספת בגלאי AI בבחינות ועבודות אקדמיות

לסוגיית השפה חשיבות מיוחדת בישראל.

נכון לבדיקה מ-17.9.2026, הדרישות הרשמיות של טורניטין לדוח זיהוי כתיבה באמצעות בינה מלאכותית מציינות תמיכה באנגלית, בספרדית, ביפנית ובערבית. עברית אינה מופיעה ברשימת השפות הנתמכות. יש לבדוק את הכלי ואת גרסת הדוח ששימשו בפועל.

אם מוסד אקדמי מבקש להסתמך על כלי אחר לצורך בדיקת עבודה שנכתבה בעברית, מתעוררות שאלות מקדימות שלא כדאי לדלג עליהן: האם הכלי נועד לעברית, האם הוא נבדק על טקסטים בעברית, על אילו נתונים אומן, מה ידוע על שיעורי השגיאה שלו ומה בדיוק מייצג הציון שהוא מפיק.

עצם העובדה שתוכנה יודעת לקבל טקסט בעברית אינה בהכרח אומרת שהיא עברה תיקוף שמאפשר להסיק מן הפלט מסקנות בעלות משמעות משמעתית.

זה בדיוק המקום שבו ההבדל בין "כלי שמייצר מספר" לבין "ראיה שאפשר לסמוך עליה" נעשה משמעותי.

המשקל הראייתי של גלאי AI בוועדת משמעת

אין בישראל כלל אחיד שקובע איזה משקל יש לתת לפלט של גלאי AI בכל ועדת משמעת אקדמית.

ההליך תלוי בתקנון המוסד, בהגדרת העבירה, בסדרי הדיון ובתשתית הראייתית שהוועדה דורשת.

בסעיף 57.4 לתקנון המשמעת של אוניברסיטת תל אביב נקבע רף של הוכחת אשמה מעבר לכל ספק סביר בעבירה הכרוכה בקלון, לרבות הונאה לצורך סעיף זה. סעיף 57.1 עוסק בניהול הדיון וקבלת הראיות. אין להשליך מכך אוטומטית על תקנון של מוסד אחר.

סעיף 32(א) לתקנון המשמעת של האוניברסיטה הפתוחה קובע שהוועדה אינה כפופה לדיני הראיות המקובלים בבית המשפט, ובאותו סעיף מעוגנת האפשרות לעיין בראיות בכתב ולהשמיע טענות. גמישות בקבלת ראיות אינה פוטרת מבחינת מהימנותו ומשקלו של דוח הגלאי.

חשוב אפוא להפריד בין שתי שאלות: מה הוועדה רשאית לקבל כראיה, ומהי עוצמת התשתית הדרושה כדי לקבוע שהסטודנט עבר את העבירה המיוחסת לו.

כשהראיה המרכזית היא דוח של גלאי, שאלות על מהימנות הכלי, התאמתו לשפה, אופן הפקת הדוח והראיות הנוספות אינן עניין טכני. הן עשויות להיות בלב המחלוקת.

אילו מסמכים וטיוטות כדאי לשמור מתהליך הכתיבה?

דווקא משום שהגלאי אינו יודע לשחזר את תהליך הכתיבה, לתיעוד של אותו תהליך עשויה להיות חשיבות רבה.

עו"ד אסף פלג, העוסק בייעוץ ובייצוג סטודנטים בהליכי משמעת אקדמיים , מציין כי בתיקים מסוג זה אחת הבדיקות הראשונות היא אם נשמרה היסטוריית העבודה.

טיוטות ביניים יכולות להראות כיצד המסמך התפתח. היסטוריית גרסאות ב-Google Docs  או ב-Word עשויה להציג כתיבה הדרגתית לאורך זמן. ראשי פרקים, קובצי מקורות, הערות, התכתבויות עם מנחה ונתוני יצירה ושינוי של הקובץ עשויים לספק הקשר שאינו קיים בדוח הגלאי.

זו אינה ערובה לזיכוי, וכל תיק תלוי בנסיבותיו. אבל ההבדל הראייתי ברור.

איך שומרים את התיעוד הקיים לאחר קבלת זימון?

לכן לאחר קבלת זימון או פנייה מן המוסד אין למחוק קבצים, לשנות טיוטות או לנסות ליצור בדיעבד היסטוריה שלא הייתה. הצעד הנכון הוא קודם כל לשמר את החומר כפי שהוא.

מה פירוש האמירה "השתמשתי ב-ChatGPT"?

אחת הבעיות המרכזיות בתיקי AI היא שהמושג "שימוש בבינה מלאכותית" רחב מדי.

סטודנט יכול להשתמש בכלי לצורך איתור מונחי חיפוש. הוא יכול להשתמש בו כדי לתקן שגיאות כתיב, לשפר משפט שכבר כתב, לתרגם פסקה, לסכם טקסט, ליצור ראשי פרקים או לקבל משוב.

בקצה האחר של הרצף נמצא מצב שבו הסטודנט מוסר למערכת את המטלה ומבקש ממנה לכתוב עבורו את התוצר המהותי שמוגש כאילו היה עבודתו העצמאית.

אלה אינם בהכרח אותם מקרים מבחינה משמעתית.

לכן השאלה החשובה אינה רק אם נעשה שימוש ב-AI. צריך לבדוק מה נעשה באמצעותו, מה הייתה תרומתו לתוצר הסופי, איזה שימוש הותר בקורס, איזה שימוש נאסר ואילו שימושים חייבו גילוי.

הדבר חשוב במיוחד משום שגם בתוך אותו מוסד עשויות להיות הנחיות שונות בקורסים שונים. מרצה אחד עשוי להתיר שימוש לצורך עריכה לשונית בכפוף לדיווח, ואחר עשוי לאסור שימוש בכלים מסוימים לחלוטין.

המסמך החשוב ביותר במצב כזה אינו בהכרח מדיניות ה -AI  הכללית שמופיעה היום באתר האוניברסיטה. צריך לאתר את ההוראה שחלה על הסטודנט בזמן אמת: נוסח המטלה, הסילבוס, אתר הקורס, הודעות המרצה והתקנון שהיה בתוקף בעת הגשת העבודה.

גם בתוך אותו מוסד לימודים לא תמיד קיים הליך אחד

הדין המשמעתי באקדמיה אינו מערכת ארצית אחידה. חוק זכויות הסטודנט קובע מסגרת בסיסית, אבל כל מוסד מנהל את ההליך באמצעות התקנון שלו.

גם בתוך אותו מוסד עשויים להתקיים מסלולים שונים.

באוניברסיטת תל אביב, סעיף 25 לתקנון מאפשר ייצוג בעורך דין בפני הממונה ובבית הדין, למעט הבירור הפקולטי. סעיף 73.12 קובע שבבירור הפקולטי אין ייצוג בעורך דין או באדם אחר.

לפי סעיף 73.9 לאותו תקנון, הסטודנט רשאי לסרב לבירור בפני האחראי הפקולטי, ואז התלונה מועברת לבירור אוניברסיטאי. לפני בחירה במסלול יש לבחון את סמכויותיו ואת ההשלכות האפשריות במקרה המסוים.

לכן השאלה "האם מותר לי להגיע עם עורך דין?" יכולה להיות שאלה צרה מדי. לעיתים השאלה הנכונה היא באיזה מסלול מתנהל ההליך, האם קיימת בחירה בין מסלולים ומה המשמעות של כל בחירה.

זהו גם אחד הטעמים לכך שכדאי לבחון את ההליך לפני הדיון ולא רק ביום שבו נכנסים לחדר.

ייצוג בדיון וייעוץ לפני הדיון הם שני דברים שונים

יש לבדוק את זכות הייצוג לפי התקנון החל והנסיבות, לרבות אפשרות להגיש בקשה מנומקת. לדוגמה, תקנון אוניברסיטת חיפה לשנת תשפ"ז, בסעיפים 18.7 ו-18.8, מבחין בין ייצוג כאשר התביעה מיוצגת בעורך דין או מבקשת עונש המוגדר חמור, לבין בקשה לייצוג בשל מגבלה משמעותית בייצוג עצמי או נסיבות מיוחדות. אין להניח שההסדר של מוסד אחד חל בכל מוסד.

אבל גם כאשר התקנון אינו מאפשר לעורך הדין לשבת לצד הסטודנט בדיון מסוים, אין פירוש הדבר שאין משמעות לייעוץ משפטי.

אפשר לבחון מראש מהי העבירה המיוחסת, האם החשד תואם את הוראות התקנון, מה כוללת התשתית הראייתית, האם הסטודנט זכאי לעיין בחומר, מה משמעות דוח הגלאי, אילו ראיות כדאי לאסוף, האם קיימת אפשרות לבקש ייצוג ואיך נכון להציג את הגרסה העובדתית.

לעיתים העבודה המשפטית החשובה ביותר נעשית עוד לפני שהסטודנט נכנס לוועדה.

התגובה הראשונה למוסד עלולה להיות חשובה יותר מכפי שנדמה

סטודנט שמקבל הודעה מהמרצה או זימון לוועדה נמצא לעיתים בלחץ גדול. האינסטינקט הטבעי הוא להשיב מיד, להסביר את כל מה שקרה ולנסות לסגור את העניין במייל.

לא תמיד זו ההחלטה הטובה ביותר.

לפני מסירת גרסה כדאי להבין מה בדיוק מיוחס לסטודנט. האם המוסד טוען שכל העבודה נכתבה ב-AI? האם רק חלק מסוים סומן? האם החשד מבוסס רק על גלאי או גם על שינוי ברמת הכתיבה, מקורות שאינם קיימים, חוסר יכולת להסביר את התוכן או ראיות אחרות?

חשוב גם לדעת מהו הדוח שעליו מסתמכים. צילום מסך המציג מספר אינו בהכרח מלמד כיצד הופקה התוצאה. כדאי לברר איזה כלי שימש לבדיקה, באיזו גרסה, באיזו שפה, איזה קובץ הוזן אליו והאם זהו הקובץ המדויק שהסטודנט הגיש.

הבנת התשתית מסייעת לגבש תשובה מדויקת, אך אין להתעלם מהמועד שנקבע למענה או לדיון. אם חסר חומר או נדרש זמן להיערכות, אפשר לבקש אותו ובמידת הצורך לבקש ארכה או דחייה מנומקת; אין להניח שהמועד נדחה בלי החלטה מפורשת. למשל, סעיף 29 לתקנון האוניברסיטה הפתוחה מסדיר בקשה בכתב לדחיית הדיון והודעה על מועד חדש אם אושרה.

הודאה בשימוש בכלי אינה בהכרח הודאה בעבירה

גם ניסוח הדברים משנה.

המשפט "השתמשתי ב-ChatGPT" יכול להיות נכון לחלוטין ועדיין לא ללמד דבר על היקף השימוש. הוא יכול לתאר תיקון של משפט בודד, תרגום, סיעור מוחות או יצירת עבודה שלמה.

לכן אין צורך להכחיש שימוש שהיה, אבל גם אין סיבה להפוך תיאור נקודתי להודאה רחבה יותר מהעובדות.

ההבחנה צריכה להיות עובדתית: מה כתב הסטודנט בעצמו, מה נעשה באמצעות הכלי, אילו חלקים השתנו בעקבותיו ואילו כללים חלו על אותו שימוש.

הפער בין שימוש בכלי עזר לשוני לבין מסירת יצירת התוכן המהותי למערכת עשוי להיות בעל משמעות הן לשאלת האחריות והן לשאלת הסנקציה.

הסנקציה אינה תמיד מסתכמת בציון אפס

הרשעה משמעתית באקדמיה אינה יוצרת רישום פלילי, אבל אין בכך כדי להפוך את ההליך לחסר חשיבות.

העונשים תלויים בתקנון ובמסלול הדיון. לדוגמה, סעיף 30 לתקנון אוניברסיטת תל אביב כולל נזיפה, פסילת קורס או בחינה, הרחקה לתקופה או לצמיתות וביטול זכויות או הישגים שהושגו עקב העבירה. זו רשימת סמכויות, ולא תחזית לעונש במקרה של חשד לשימוש ב-AI.

ההשפעה המעשית יכולה להיות רחבה יותר משם הסנקציה. סטודנט שנמצא לקראת סיום התואר עלול להפסיד שנת לימודים. מי שלומד מקצוע שמצריך המשך הכשרה, רישוי או קבלה לתוכנית מתקדמת עשוי להיות מושפע בדרך אחרת.

ככל שהסנקציה האפשרית חמורה יותר, כך גדלה החשיבות של הבנת ההליך ושל היערכות מסודרת אליו.

כאשר החשד חורג מהפרת כללים אקדמיים

חשד לשימוש אסור ב-AI נבחן במסגרת הכללים האקדמיים, אך אם מיוחסת גם פעולה נוספת, כגון זיוף מסמך או התחזות, צריך לבחון בנפרד את משמעותה המשפטית. עצם קיומו של הליך משמעתי אינו קובע אם קיימת גם חשיפה להליך אחר.

במקרה כזה אין להניח באופן אוטומטי שהליך המשמעת מנותק מכל אפשרות להליך אחר או שכל דבר שייאמר בו מוגן מפני שימוש מחוץ לוועדה.

אין צורך להיבהל מכל זימון אקדמי כאילו מדובר בחקירה פלילית. אבל אם העובדות עצמן עלולות ליצור חשיפה מסוג אחר, כדאי להבין את המצב לפני שמוסרים גרסה מפורטת.

גם אחרי החלטת הוועדה יש חשיבות לזמן

ההליך אינו בהכרח נגמר במועד שבו הוועדה מוסרת את החלטתה.

סעיפים 18 ו-19 לחוק זכויות הסטודנט, כפי שמובאים במסמך הייעוץ המשפטי של הכנסת, עוסקים בוועדת ערעורים ובזכות הטיעון והערעור. את מסלול הערעור והמועד החלים על ההחלטה המסוימת יש לבדוק בתקנון המוסד ובהודעה שנמסרה לסטודנט.

יש לבדוק מהו המועד, למי מוגש הערעור, האם ניתן להציג חומר חדש, האם אפשר לתקוף גם את הסנקציה ולא רק את ההרשעה, והאם עצם הגשת הערעור מעכבת את ביצוע העונש.

כדאי גם לקבל ולשמור את ההחלטה המלאה ואת הפרוטוקול, ככל שהתקנון מאפשר זאת. בלי לדעת אילו ממצאים נקבעו ומה היה הנימוק, קשה לבחון אם קיימת עילת ערעור אפקטיבית.

הטכנולוגיה השתנתה מהר יותר מדיני המשמעת

לבדיקת חשד לשימוש אסור ב-AI צריך לצרף את הוראות המטלה והקורס לתקנון המשמעת שהיה בתוקף במועד הרלוונטי. אין להסתפק במדיניות כללית שמתפרסמת באתר לאחר הגשת העבודה.

אבל הדין המשמעתי נשאר במידה רבה מקומי ומפוצל.

יש מוסדות שכבר שילבו בינה מלאכותית במפורש בתקנוני משמעת. אחרים מפרסמים הנחיות לשימוש מותר ואסור. בחלק מן הקורסים נדרש דיווח מפורש על שימוש בכלי, ובאחרים ההנחיה נקבעת על ידי המרצה.

התוצאה מעט פרדוקסלית: אותה מערכת אקדמית שמכניסה את הטכנולוגיה בדלת הראשית נדרשת במקביל להכריע מתי השימוש בה הפך לעבירת משמעת.

דווקא בגלל המעבר הזה אין די בשאלה אם היה שימוש ב־AI. צריך לדעת איזה שימוש נעשה, אילו כללים חלו עליו ומה ניתן באמת להוכיח.

הדבר החשוב ביותר קורה לפעמים לפני הוועדה

בתיק שמבוסס על חשד לשימוש בבינה מלאכותית, הדיון עצמו הוא רק חלק מן התמונה.

לפניו נמצאות כמה נקודות החלטה שעשויות להשפיע משמעותית על ההמשך: האם לשמר מיד את היסטוריית הכתיבה; האם לבקש את דוח הגלאי המלא ואת יתר חומר הראיות; מה הייתה מדיניות השימוש ב־AI במטלה הספציפית; איזה סעיף בתקנון מיוחס לסטודנט; האם מותר ייצוג; האם ניתן לבקש ייצוג גם כשהוא אינו אוטומטי; האם קיים יותר ממסלול משמעתי אחד; ומה בדיוק נכון לומר בתגובה הראשונה.

גם כאשר אין אפשרות לייצוג בתוך דיון מסוים, ניתן לבחון מראש את התקנון, את דוח הגלאי ואת תיעוד הכתיבה. קיבלתם זימון או דרישה לתגובה על חשד לשימוש ב-ChatGPT? הכנה לייעוץ מתחילה בשמירת המסמכים ובבדיקת המועד למענה.

עו"ד אסף פלג (אזרחי מסחרי) עוסק בייעוץ וייצוג סטודנטים בהליכי משמעת ובוועדות אקדמיות, לרבות במקרים הנוגעים לטענות להונאה אקדמית ולשימוש לא מורשה בכלי בינה מלאכותית. לצד זאת הוא מלווה בעלי מקצועות בריאות בהליכי רישוי, הכרה וערעור מול גופים מקצועיים וציבוריים.

ליצירת קשר בנוגע לדוח גלאי או לזימון לוועדת משמעת ניתן לחייג 054-5829265. לקראת הפנייה כדאי להכין את הזימון או דרישת התגובה, דוח הגלאי שהתקבל, הנחיות המטלה ותיעוד כתיבה קיים, ולתאם מראש דרך להעברת מסמכים. הבדיקה נועדה לבחון את המקרה לפי המסמכים והתקנון ואינה מבטיחה תוצאה.

הערת מתודולוגיה: המאמר מפנה להנחיות יצרן, למחקרים על זיהוי כתיבת AI ולתקנוני משמעת מוסדיים. כלים טכנולוגיים, תקנונים והנחיות קורס מתעדכנים מעת לעת, ולכן במקרה קונקרטי יש לבדוק את הגרסה והנוסח שהיו בתוקף במועד הרלוונטי.

המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מחליף בחינה משפטית של התקנון, הראיות ונסיבות המקרה הספציפי.

התכנים באתר נועדו למידע כללי ועיוני בלבד. אנו משתדלים לשמור על תוכן עדכני ומועיל, אך אין בהם תחליף לייעוץ משפטי פרטני או המלצה לנקיטת פעולה משפטית או אחרת.

עודכן לאחרונה בתאריך 25.9.2026