האם תואר בפיזיותרפיה מחו"ל מוכר בישראל?

כל מה שצריך לדעת על תהליך ההכרה, הדרישות, הבחינה והמסלולים השונים – מדריך מעודכן לשנת 2025

התשובה הקצרה: כן, תואר פיזיותרפיה מחו"ל מוכר בישראל – אבל לא אוטומטית. צריך לעבור תהליך הכרה מול משרד הבריאות שכולל בדיקת מסמכים, השלמת סטאז' בישראל ומעבר בחינת רישוי ממשלתית. התהליך לוקח בין שנה לשנה וחצי, ובסופו מקבלים תעודת מקצוע המאפשרת לעבוד כפיזיותרפיסט בישראל.

למה בכלל צריך הכרה?

בישראל, חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (התשס"ח-2008) קובע כי רק מי שמחזיק בתעודת מקצוע בפיזיותרפיה ממשרד הבריאות רשאי לעסוק במקצוע. זה לא משנה אם יש לך תואר מאוניברסיטה מובילה בעולם, ניסיון של עשרים שנה, או רישיון ממדינה אחרת – בלי תעודה ישראלית, אסור לך להציג עצמך כפיזיותרפיסט או לטפל במטופלים.

החוק נכנס לתוקף מלא בפברואר 2011, ומאז הוא חל על כולם ללא יוצא מן הכלל.

נתון שחשוב להכיר: לפי נתוני משרד הבריאות, כ-50% מהפיזיותרפיסטים שקיבלו רישיון בשנים האחרונות הם בוגרי מוסדות בחו"ל. עוד כ-19% הם עולים חדשים. כלומר, יותר משני שלישים מהפיזיותרפיסטים החדשים בישראל עברו תהליך הכרה בתואר מחו"ל. זה לא חריג – זה הנורמה.

מי צריך לעבור תהליך הכרה?

ישראלים שלמדו פיזיותרפיה בחו"ל

הקבוצה הגדולה ביותר. בשנים האחרונות אלפי ישראלים יוצאים ללמוד פיזיותרפיה באירופה – בעיקר בהונגריה, פולין, צ'כיה, ספרד ואיטליה. הסיבות מגוונות: תנאי קבלה נגישים יותר, עלויות שכר לימוד תחרותיות, ולפעמים פשוט הרפתקה.

כשחוזרים לארץ, צריך לעבור את תהליך ההכרה המלא.

עולים חדשים

פיזיותרפיסטים שעלו לישראל ורוצים להמשיך לעסוק במקצועם. חלקם עם תואר אקדמי, חלקם עם לימודי תעודה (תלוי במדינת המוצא). לעולים חדשים יש הקלות מסוימות, כולל תוספת זמן בבחינה ואפשרויות הכרה בלימודים שאינם אקדמיים.

תושבים חוזרים

ישראלים שעבדו כפיזיותרפיסטים בחו"ל במשך שנים וחוזרים לארץ. גם אם הם קיבלו רישיון בארצות הברית, בריטניה או כל מדינה אחרת – הם צריכים לעבור את התהליך הישראלי.

בעלי תואר DPT מארצות הברית

תואר דוקטור לפיזיותרפיה (Doctor of Physical Therapy) הוא התואר הסטנדרטי בארה"ב כיום. בישראל הוא מוכר כשווה ערך לתואר שני, לא כדוקטורט. המשמעות: תעברו את אותו תהליך הכרה כמו כולם, ולא תוכלו להשתמש בתואר "דוקטור" בהקשר המקצועי בישראל.

אילו מוסדות מוכרים? רפורמת יציב והשלכותיה

לא כל אוניברסיטה בעולם מוכרת על ידי משרד הבריאות. ב-2019 נכנסה לתוקף "רפורמת יציב" (על שם פרופ' שאול יציב, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים דאז), שהחמירה את הקריטריונים להכרה במוסדות לימוד בחו"ל.

מוסדות שמוכרים ככלל:

• אוניברסיטאות בצ'כיה, הונגריה, ליטא ופולין
• מוסדות ספציפיים שאושרו במדינות אחרות (כמו אוניברסיטת זאגרב בקרואטיה)

מוסדות שרובם אינם מוכרים עוד:

• רוב האוניברסיטאות במולדובה, אוקראינה, גיאורגיה וארמניה

למה זה קריטי? אם למדת במוסד שאינו מוכר, לא תוכל לגשת לבחינת הרישוי בישראל – ולמעשה לא תוכל לעבוד במקצוע. לכן חיוני לבדוק את סטטוס המוסד לפני שמתחילים ללמוד, לא אחרי.

אוניברסיטת ערב-אמריקן בג'נין – מקרה מיוחד

החל משנת הלימודים 2022/2023, משרד הבריאות מכיר בתוכניות הפיזיותרפיה באוניברסיטת ערב-אמריקן בג'נין, בכפוף לתנאים שנקבעו. ההכרה ניתנה לארבע שנים, ולאחריהן תתבצע הערכה מחודשת.

סטודנטים שהחלו לימודיהם לפני אפריל 2019 נדרשים להשלים תוכנית לימודים והכשרה מעשית נוספת לפני שיוכלו לגשת לבחינה.

תהליך ההכרה: שלב אחר שלב

שלב 1: הגשת בקשה ומסמכים

הבקשה מוגשת לאגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות. אפשר לשלוח בדואר רשום או להגיש בעמדה ייעודית בכניסה לבניין משרד הבריאות ברחוב ירמיהו 39 בירושלים.

מסמכים נדרשים:

• דיפלומה מקורית מהמוסד בחו"ל
• גיליון ציונים מפורט
• אישור על הכשרה קלינית (שעות, מוסדות, תחומים)
• תרגום נוטריוני לכל מסמך שאינו בעברית או אנגלית
• אישור אפוסטיל (למדינות החתומות על אמנת האג)
• שאלון לעובדים מקצועיים בתחום הבריאות – טופס רשמי של המשרד
• צילום תעודת זהות
• תמונת פספורט

כמה זמן לוקח? בדיקת הזכאות נמשכת בדרך כלל 3-6 חודשים. המשרד בודק את תוכנית הלימודים, את מעמד המוסד, ואת התאמת ההכשרה לדרישות בישראל.

טיפ חשוב: המועד הקובע הוא יום קבלת המסמכים במשרד, לא יום השליחה. אם אתם שולחים בדואר, קחו בחשבון כמה ימים נוספים.

שלב 2: סטאז' – הכשרה מעשית בישראל

אחרי שמשרד הבריאות מאשר את הזכאות להיבחן, צריך להשלים סטאז' במוסד מוכר בישראל.

מה זה בעצם סטאז' בפיזיותרפיה?

הסטאז' הוא תקופת עבודה מעשית תחת פיקוח של מדריך קליני מוסמך – פיזיותרפיסט ישראלי בעל רישיון. במהלך הסטאז' אתם צוברים ניסיון בטיפול במטופלים אמיתיים, לומדים את מערכת הבריאות הישראלית על כל מורכבותה, ומתנסים בעבודה בתנאים מקומיים.

פרטים מרכזיים:

• משך הסטאז': כ-6 חודשים, בערך 1,000-1,200 שעות עבודה
• היכן עושים סטאז'? בתי חולים ממשלתיים, קופות חולים, מרכזי שיקום מוכרים
• האם מקבלים שכר? לרוב לא, או שכר סמלי. יש מוסדות שמשלמים, אבל זה לא הכלל
• מי אחראי למצוא מקום? אתם. משרד הבריאות לא מספק רשימת מקומות פנויים

כמה זמן סטאז' פיזיותרפיה דורשים מבוגרי חו"ל?

זו שאלה שעולה הרבה. התשובה: זה תלוי בהערכה של משרד הבריאות את תוכנית הלימודים שלכם. ככלל, מדובר ב-6 חודשים, אבל במקרים מסוימים נדרש יותר ובמקרים אחרים פחות. אם נדרשתם לסטאז' ארוך במיוחד וזה נראה לכם לא מוצדק, יש מקום לבחון את הנושא.

שלב 3: בחינת רישוי ממשלתית

בחינת הרישוי הממשלתית בפיזיותרפיה היא השער לקבלת התעודה. כל מי שרוצה לעבוד כפיזיותרפיסט בישראל – בין אם למד בארץ ובין אם בחו"ל – חייב לעבור אותה.

מבנה הבחינה:

• 100 שאלות רב-ברירה (אמריקאיות)
• ציון עובר: 60 נקודות
• משך: כמה שעות
• מיקום: מרכז הקונגרסים, בנייני האומה, ירושלים

באילו שפות אפשר להיבחן?

הבחינה מתורגמת לעברית, אנגלית, ערבית, רוסית, צרפתית וספרדית. צריך לסמן את השפה המבוקשת בטופס ההרשמה. במקרים חריגים אפשר לבקש שימוש במילון, באישור האחראי על הבחינה.

מועדי בחינות רישוי פיזיותרפיה 2026:

חשוב: ההרשמה נסגרת 60 יום לפני הבחינה. את האגרה צריך לשלם עד 10 ימים לפני המועד. בלי אישור זכאות מהמשרד ותשלום אגרה – לא נכנסים לבחינה.

מה לוקחים לבחינה?

תעודה מזהה מקורית – תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה. לא צילום.

שלב 4: בדיקת רישום פלילי והנפקת תעודה

עברתם את הבחינה? מעולה, אבל עוד לא נגמר.

משרד הבריאות פונה למשטרת ישראל לבדוק שאין לכם רישום פלילי שמונע מתן רישיון. לפי החוק, לא יינתן רישיון למי שהורשע בעבירה "שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודה במקצוע בריאות".

המשרד לא יכול לבקש את האישור ישירות מכם – הוא פונה למשטרה בעצמו.

אחרי שהכל מאושר, מונפקת תעודת המקצוע. מרגע זה אתם פיזיותרפיסטים מורשים בישראל.

תוספת זמן והתאמות בבחינה – מי זכאי?

משרד הבריאות מאפשר תוספת של 25% לזמן הבחינה לקבוצות מסוימות:

עולים חדשים – מי ששוהה בארץ עד 7 שנים. צריך להציג תעודת עולה ביום הבחינה.

נשים בהריון – בהצגת אישור רפואי ביום הבחינה.

בעלי לקויות למידה – צריך להגיש בקשה מראש עם אבחון מקצועי, בהתאם לחוזר מנהל רפואה 40/2010. ההחלטה בסמכות האגף לרישוי.

מסלולים מיוחדים להכרה

הכרה ללא בחינה – למי שיש תעודה ישנה

מי שהחזיק בתעודת הכרה במעמד שהייתה בתוקף ביום 22.7.2005 רשאי להגיש בקשה לתעודת מקצוע ללא צורך בבחינה ממשלתית. אין הגבלת זמן על הגשת הבקשה.

הכרה בלימודים שאינם תואר אקדמי – הוראת שעה

חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות דורש, ככלל, תואר אקדמי. אבל יש מדינות שבהן פיזיותרפיה נלמדת במסגרת לימודי תעודה מקצועית, לא תואר.

הוראת שעה בחוק מאפשרת למשרד הבריאות להכיר בלימודים כאלה, בתנאים מסוימים:

• תעודת הלימודים ניתנה ממוסד מוכר במדינת המוצא
• התוכנית הוכרה על ידי משרד הבריאות כשוות ערך
• התעודה מקנה זכות לעסוק במקצוע במדינת המוצא
• המבקש עומד בשאר דרישות החוק

למי זה לא רלוונטי? ישראלים שמרכז חייהם היה בארץ לפני שיצאו ללמוד בחו"ל. ההוראה מיועדת בעיקר לעולים חדשים.

סטנדרטים בינלאומיים – מה העולם דורש?

ארגון ה-WCPT (World Confederation for Physical Therapy) קובע סטנדרטים בינלאומיים לחינוך פיזיותרפי. הכרה בסטנדרטים האלה יכולה לחזק טענות מול משרד הבריאות.

עקרונות מרכזיים:

• משך לימודים: 4 שנים לפחות
• הכשרה קלינית: 1,000-1,400 שעות מפוקחות
• יכולת עצמאית: בוגר התוכנית צריך להיות מסוגל לעבוד באופן עצמאי
• עקרון השוויון: דרישות ההכרה צריכות להיות זהות לכל המבקשים, ללא קשר למדינת המוצא

השוואה בינלאומית:

המשמעות: אם התוכנית שלכם עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים, זה טיעון חזק לזכותכם. משרד הבריאות לא אמור לדרוש מכם יותר ממה שמקובל בעולם.

מוסדות לימוד מוכרים בישראל – להשוואה

אלה המוסדות שמשרד הבריאות מכיר בהם ללימודי פיזיותרפיה בישראל:

תואר ראשון:

• אוניברסיטת תל אביב
• אוניברסיטת בן גוריון בנגב
• אוניברסיטת חיפה
• אוניברסיטת אריאל בשומרון
• המכללה האקדמית צפת

תואר שני:

• אותם מוסדות בדיוק

כשהתהליך נתקע – מה האפשרויות?

לא תמיד הכל הולך חלק. הנה הבעיות הנפוצות ומה אפשר לעשות:

דחיית בקשה

מה קורה: קיבלתם מכתב מהמשרד שהבקשה נדחתה.

מה בודקים: האם הנימוק ברור ומפורט? לפי כללי המשפט המינהלי, רשות ציבורית חייבת לנמק את החלטותיה. החלטה ללא נימוק מספק יכולה להיות פגומה.

מה עושים: אפשר לפנות לקבלת הנמקה מלאה, להגיש השגה, ובמקרים המתאימים – לפנות לייעוץ משפטי.

אי-הכרה במוסד הלימודים

מה קורה: המשרד טוען שהמוסד שבו למדתם לא מוכר.

מה בודקים: האם המוסד באמת לא מוכר, או שיש טעות? האם יש מוסדות דומים שכן מוכרים? מה הסיבה לאי-ההכרה?

מה עושים: לפעמים אפשר להציג מידע נוסף על המוסד. במקרים אחרים צריך לבחון אפשרויות חלופיות.

דרישה לסטאז' ארוך במיוחד

מה קורה: נדרשתם לסטאז' של שנה או יותר, למרות שיש לכם הכשרה קלינית משמעותית מחו"ל.

מה בודקים: האם הדרישה מידתית? האם היא תואמת את מה שדורשים מאחרים במצב דומה?

מה עושים: אפשר לבקש הבהרות, להציג תיעוד על ההכשרה הקלינית שעברתם, ולבחון אם הדרישה סבירה.

כישלון בבחינת הרישוי

מה קורה: לא עברתם את הבחינה.

מה האפשרויות:

• להירשם למועד הבא – אין הגבלה על מספר הניסיונות
• להגיש ערר תוך 30 יום מפרסום התוצאות, אם אתם חושבים שהייתה בעיה בתהליך

כמה עולה כל התהליך?

עלויות ישירות:

• אגרת בחינה – לפי תעריפי משרד הבריאות
• תרגום נוטריוני – תלוי בהיקף המסמכים, בדרך כלל מאות עד אלפי שקלים
• אפוסטיל – תלוי במדינה

עלויות עקיפות:

• תקופת הסטאז' – לרוב בלי שכר או בשכר נמוך
• זמן המתנה – שנה עד שנה וחצי שבהם אי אפשר לעבוד במקצוע

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח תהליך ההכרה בפיזיותרפיה מחו"ל?

מרגע הגשת הבקשה ועד קבלת התעודה – בדרך כלל שנה עד שנה וחצי. זה כולל 3-6 חודשים לבדיקת מסמכים, כ-6 חודשים סטאז', והמתנה למועד בחינה.

האם אפשר לעבוד כפיזיותרפיסט בזמן התהליך?

לא. בלי תעודת מקצוע, אסור לעסוק בפיזיותרפיה בישראל. אפשר לעבוד בתחומים אחרים בזמן ההמתנה.

מה ההבדל בין סטאז' להתמחות?

בפיזיותרפיה אין התמחות כמו ברפואה. הסטאז' הוא הכשרה מעשית שנדרשת לקבלת הרישיון הראשוני.

האם צריך לדעת עברית?

לא לצורך הבחינה – היא מתורגמת לשפות רבות. אבל לצורך העבודה בפועל, עברית ברמה סבירה חיונית.

מה קורה אם נכשלים בבחינה כמה פעמים?

אין הגבלה רשמית על מספר הניסיונות. אפשר להמשיך לנסות.

האם רישיון פיזיותרפיה מחו"ל תקף בישראל?

לא. רישיון ממדינה אחרת לא תקף בישראל. צריך לעבור את התהליך הישראלי ולקבל תעודה ישראלית.

איפה מוצאים מקום לסטאז'?

באחריותכם. כדאי לפנות ישירות לבתי חולים, מרכזי שיקום וקופות חולים. מומלץ להתחיל לחפש עוד לפני שמקבלים את אישור הזכאות.

טיפים למי שמתחיל את התהליך

1. תבדקו את המוסד לפני שאתם לומדים – לא אחרי. היכנסו לאתר משרד הבריאות או התקשרו למוקד *5400.
2. תשמרו כל מסמך – גיליונות ציונים, אישורי הכשרה קלינית, תיאורי קורסים. הכל יכול להיות רלוונטי.
3. תתחילו לחפש סטאז' מוקדם – עוד בזמן שהבקשה בבדיקה. זה יכול לקחת זמן למצוא מקום.
4. תתכוננו לבחינה ברצינות – זו לא פורמליות. 60 הוא ציון העובר, ולא כולם עוברים בפעם הראשונה.
5. תתעדו הכל – כל תכתובת עם המשרד, כל מסמך ששלחתם, כל תשובה שקיבלתם.

מתי שווה להתייעץ עם עורך דין?

תמיד כדאי להתייעץ ולהעזר מול גופים ביורוקרטיים, אולם ישנם מצבים שבהם ליווי משפטי יכול לעשות הבדל:

• דחייה לא מנומקת – אם המשרד דחה את הבקשה בלי להסביר למה
• דרישות שנראות מופרזות – סטאז' ארוך במיוחד, תנאים שלא מופיעים בחוק
• אי-הכרה במוסד – כשאתם בטוחים שהמוסד שלכם עומד בסטנדרטים
• טעויות בתהליך – בעיות בבחינה, עיכובים לא סבירים, התנהלות לא תקינה

סיכום

תואר פיזיותרפיה מחו"ל מוכר בישראל – אחרי שעוברים את התהליך. זה לוקח זמן, דורש סבלנות, ולפעמים גם התמודדות עם בירוקרטיה. אבל עם הכנה נכונה, רוב האנשים מצליחים.

הנקודות החשובות:

• תוודאו שהמוסד מוכר – לפני שמתחילים ללמוד
• תכינו את המסמכים בקפידה – זה חוסך זמן ועוגמת נפש
• תתכננו את הזמן – שנה עד שנה וחצי שבהם לא תוכלו לעבוד במקצוע
• תכירו את הזכויות שלכם – אם משהו לא הגיוני, יש מה לעשות

בהצלחה.

 

עו"ד אסף פלג | 054-5829265 | www.pelleg-law.co.il

המידע במאמר זה נכון לינואר 2025 ומבוסס על חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות ונהלי משרד הבריאות. אין במידע זה תחליף לייעוץ משפטי פרטני – כל מקרה נבחן לגופו.