איך לערער על בחינות שלב א' ושלב ב' בהתמחות, ואיך להשיג הכרה בתואר מומחה מחו"ל?

כישלון בבחינת שלב א' או שלב ב' בהתמחות, או דחיית בקשה להכרה בתואר מומחה מחו"ל, אינם סוף פסוק. ניתן להגיש ערר לוועדת הערר העליונה של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולבקש בחינה מחודשת של ההחלטה. אני, עו"ד אסף פלג (טלפון: 054-5829265), מסביר כאן מהו התהליך, מהן העילות המקובלות לערעור, ואיך להתכונן נכון כדי למקסם את הסיכוי לשינוי החלטה.

מהי ועדת הערר העליונה של הר"י

ועדת הערר העליונה היא גוף בלתי תלוי שהוקם בהחלטת ועידת הר"י בשנת 1990 כדי לאפשר לרופאים ולמתמחים לערער על החלטות המועצה המדעית.
הוועדה יושבת בהרכב של לפחות חמישה רופאים מומחים (כולל יו"ר הוועדה), ולצידה משתתפים היועץ המשפטי של הר"י ונציג ציבור המתמחים. כל החלטה של הוועדה חייבת להיות מנומקת בכתב, מה שמבטיח שקיפות ובקרה על עבודת המועצה המדעית.

מתי ניתן לערער

ערעור לוועדת הערר העליונה ניתן להגיש לאחר שמוצו כל ההליכים הפנימיים במועצה המדעית – כלומר לאחר פנייה בכתב, בקשה להבהרות ולעיתים גם השגה פנימית.

הנושאים השכיחים לערעור כוללים:

  • כישלון בבחינות שלב א' או ב' בהתמחות, במקרים שבהם נטען כי היו ליקויים בהליך הבחינה, שאלות שגויות או בעיות ניקוד.

  • דחיית בקשה להכרה בתואר מומחה מחו"ל או דרישות השלמה שנראות בלתי סבירות או חורגות מהנהלים המקובלים.

  • החלטות מנהליות של המועצה המדעית שנעשו ללא נימוק, בחוסר שוויון או בניגוד לתקנון.

אילו עילות מוכרות לערעור

השגת תוצאה חיובית בערעור מחייבת עילה משפטית או מנהלית ברורה. העילות השכיחות הן:

  • העדר הנמקה – כאשר ההחלטה לא מסבירה על מה הסתמכה, לא מתייחסת לטענותיך או אינה שקופה.

  • חריגה מסמכות או מנהלים – כאשר המועצה המדעית פעלה בניגוד לתקנון או חרגה מהנהלים.

  • פגיעה בשוויון – למשל כאשר מתמחים במצב דומה קיבלו דרישות שונות או הקלות שונות.

  • שיקולים זרים או שרירותיים – החלטות שלא מבוססות על שיקולים מקצועיים ענייניים.

תהליך הערעור – שלב אחר שלב

  1. איסוף החומר – עיין בהחלטה שקיבלת ואסוף את כל המסמכים הרלוונטיים: תעודות התמחות, פרוטוקולים של בחינות, תרגומים מאומתים, התכתבויות עם המועצה המדעית.

  2. בדיקה משפטית ומקצועית – בחן אם ההחלטה עומדת בכללי המשפט המנהלי (נימוק, שוויון, סבירות).

  3. כתיבת הערר – ניסוח ברור ומסודר שמפרט מה הייתה ההחלטה, מה הפגם שנפל בה, ומהו הסעד המבוקש (למשל שינוי ציון, פסילת שאלה, ביטול דרישת סטאז').

  4. הגשת הערר – שליחת הערר והמסמכים התומכים לגורם המתאם בוועדת הערר. חשוב לשמור אישור מסירה ולוודא שהערעור התקבל במועד.

  5. קביעת מועד דיון – לאחר אישור הבקשה, לעיתים תקבל זימון לדיון בהרכב הוועדה המתאים לתחום.

  6. הדיון עצמו – הזדמנות להציג את טענותיך בעל פה. מומלץ להתכונן היטב, להציג חוות דעת מקצועיות אם רלוונטי, ולשקול ייצוג משפטי.

  7. קבלת החלטה מנומקת – החלטת הוועדה תישלח אליך בכתב, והיא מחייבת את המועצה המדעית.

רופא בחלוק לבן עומד בחיוך, אילוסטרציה למאמר על ערעור בחינות שלב א' ושלב ב' בהתמחות והכרה בתואר מומחה מחו"ל
תמונת אילוסטרציה: רופא בחלוק לבן – מתאים למאמר המסביר איך לערער על בחינות שלב א' ושלב ב' ולהשיג הכרה בתואר מומחה מחו"ל

 

ערעור על בחינות שלב א' ושלב ב'

בחינות ההתמחות הן נקודת הכרעה קריטית. שלב א' הוא מבחן עיוני בשאלות אמריקאיות, ושלב ב' הוא מבחן מעשי (OSCE) בתחנות קליניות.

אפשר לערער או לעתור במקרים של:

  • שאלות שגויות או לא עדכניות במדע הרפואה.

  • טעויות ניקוד או חוסר עקביות בין בוחנים.

  • ליקויים ארגוניים שפגעו בשוויון ההזדמנויות (למשל הפרעה טכנית באמצע תחנה).

ערעור מוצלח יכול להביא לתיקון ציון, לפסילת שאלה שגויה או אפילו למתן הזדמנות בחינה חוזרת בנסיבות מיוחדות.

הכרה בתואר מומחה מחו"ל

רופאים שסיימו התמחות במדינה אחרת חייבים לקבל הכרה מהמועצה המדעית כדי להירשם בישראל כמומחים.

הערעורים הנפוצים במקרים אלה עוסקים ב:

  • דרישות השלמה בלתי סבירות (למשל סטאז' נוסף ארוך למרות ניסיון קליני מוכח).

  • דחייה בנימוק שהתוכנית לא "שקולה" למסלול הישראלי – למרות שהיא מוכרת במדינות OECD.

  • סירוב לקבל ניסיון מקצועי מחו"ל כתחליף לחלק מדרישות ההתמחות.

ערעור מנומק היטב יכול לשנות החלטות כאלה ולהביא לקיצור הדרך להכרה בתואר.

טעויות נפוצות שמביאות לדחיית ערר:

  • הגשה לא מלאה – ללא מסמכים תומכים, תרגומים או סילבוסים.

  • איחור במועד – הערר מוגש אחרי הזמן שנקבע בתקנון.

  • טענות כלליות בלבד – בלי להציג עובדות, נהלים או השוואות שמבססות את הטענה.

  • אי מיצוי הליכים – פנייה לוועדת הערר לפני שהוגשו השגות או בקשות הבהרה למועצה המדעית.

למה חשוב ייעוץ משפטי מקצועי?

הליכים מול הר"י מחייבים הבנה של התקנון והנהלים וגם של דיני המשפט המנהלי.
ליווי משפטי מוקדם מאפשר:

  • ניסוח ערר חד ומדויק, עם עילות משפטיות ברורות.

  • איסוף והצגת ראיות שמבססות את הטענות.

  • היערכות לדיון והצגת טיעון משכנע.

איך אני יכול לסייע?

אני, עו"ד אסף פלג, מלווה רופאים ומתמחים בתהליכי ערעור מול המועצה המדעית:

  • הערכת סיכויי הערעור והמלצות להמשך.

  • ניסוח הערר בכתב והגשתו בזמן.

  • הכנה לקראת דיון וייצוג בוועדה במידת הצורך.

אם קיבלת דחייה או נכשלת בבחינה – אל תחכה למועד הבא. צור קשר עמנו,

משרד עו"ד אסף פלג  בטלפון 054-5829265 לבדיקת מצבך ולבניית אסטרטגיה שתמקסם את הסיכוי להצלחה.


הערה חשובה: הכתוב אינו מהווה ייעוץ משפטי אישי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. מומלץ לפנות לעורך דין ולבדוק את המקרה שלך לפני קבלת החלטות.

 

פוסטים אחרונים

גישור בתביעות קטנות

גישור בתביעות קטנות הוא הליך משפטי מהיר ודיסקרטי שמאפשר לפתור סכסוכים אזרחיים (כמו סכסוכי שכירות ושכנים, תביעות נגד מוסכים) ללא הגעה לבית המשפט. עו"ד ומגשר אסף פלג מעניק ליווי כפול: כמגשר – להגעה להסכמה, וכעורך דין – לניסוח הסכם מחייב ושמירה על זכויותיך.

קרא עוד »

מה עושים בסכסוך שכירות?

סכסוכי שכירות הם תופעה נפוצה בשוק הדיור הישראלי, והטיפול הנכון בהם יכול לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש. המאמר מציג מדריך מקיף לפתרון סכסוכים בין שוכרים למשכירים, תוך התבססות על חוק השכירות והשאילה וחוק השכירות ההוגנת החדש. המדריך כולל הסבר על זכויות וחובות בסיסיות, צעדים ראשונים בטיפול בסכסוך, דרכי הגשת תביעות קטנות ותביעות רגילות, ומתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. המאמר מתייחס לנושאים נפוצים כמו בעיות תחזוקה, איחורים בתשלום שכירות, הפרת זכויות ופינוי דיירים, ומספק כלים מעשיים לפתרון יעיל של מחלוקות בתחום דיני השכירות.

קרא עוד »

עתירות מתמחים ברפואה – המועצה המדעית (הר"י)

מתמחים ברפואה נתקלים לא פעם בסירוב מצד הר"י או המועצה המדעית: שלילה של סטאז', פסילה בבחינות שלב א'/ב', או אי־הכרה בתקופת התמחות. עו"ד אסף פלג מסביר מה ניתן לעשות, איך מערערים או עותרים, ומתי נכון לפעול – תוך שמירה על שם טוב בקהילה הרפואית.

קרא עוד »

צור קשר עימנו

Wordpress Social Share Plugin powered by Ultimatelysocial
דילוג לתוכן