איך מגישים תלונה על פסיכולוג ואיך תובעים?

אמנם רוב הפסיכולוגים עוסקים בעבודת קודש ועושים מלאכתם בטיפול הנפשי נאמנה וברצינות במסגרת הטיפול כאנשי מקצוע. בניגוד לרוב בעלי המקצוע, פסיכולוג – בדומה לרופא ולעורך דין, מחוייב לכללי אתיקה מחמירים ובראשם סודיות רפואית וטיפולית. יש להבחין בין חובת הסודיות לבין החיסיון הראייתי שבסעיף 50 לפקודת הראיות: החיסיון אינו מוחלט, וניתן להסירו בהסכמת המטופל או בהחלטת בית המשפט לפי תנאי הדין.

עם זאת, לצערנו מעת לעת אנו עדים למקרים שבהם פסיכולוגים קליניים ובעלי מקצוע אחרים בתחום הטיפול-הנפשי סרחו. במקרים חמורים במיוחד הפגיעה מכוונת גם כלפי ילדים ובמסגרות חינוך או פנימיות, וכן כלפי חסרי ישע. במקרים קיצוניים ונדירים יחסית, אנו מתוודעים אפילו להפרות חמורות של סודיות רפואית ואף ניצול מיני ומעשי אונס של בגירים, נוער וילדים במהלך טיפול פסיכולוגי.

משרדנו, כמשרד בעל אוריינטציה נזיקית עם זיקה לתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה והמשפט, עוסק רבות במתן ייעוץ והכוונה, ובמידת הצורך גם בייצוג שעניינו תלונות וקבילות מטופלים נגד פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים שונים בתחום בריאות הנפש הכפופים לכללי איגוד מקצועי וועדות אתיקה.

איך מגישים תלונה נגד פסיכולוג קליני?

מלבד האופציה לתביעה משפטית נגד פסיכולוג או תביעה נגד עובד סוציאלי (עו"ס), פסיכולוגים קליניים ופסיכולוגים מתחומי התמחוות אחרים (כולל מתמחים) כפופים לפיקוח הדוק של שני גופים מרכזיים:

וועדת האתיקה של הפ"י (הסתדרות הפסיכולוגים בישראל) וכן של נציבות קבילות על מקצועות רפואיים במשרד הבריאות.

אלה מסלולים נפרדים: ועדת האתיקה של הפ״י פועלת לפי כללי הארגון, ואילו התלונות במשרד הבריאות נבחנות במסלול הסטטוטורי. לפני פנייה מקבילה יש לבדוק את תנאי הטיפול של כל גוף ואת השפעתם של הליכים אחרים.

יש להבחין בין תביעה אזרחית לפיצויים לבין תלונה אתית או משמעתית. תנאי הטיפול בתלונה עשויים להשפיע על בירורה במקביל להליך משפטי, אך אינם יוצרים איסור גורף על הגשת תביעה. דחיית תלונה אינה מכריעה בהכרח תביעה אזרחית, ותלונה כשלעצמה אינה עוצרת אוטומטית את ההתיישנות.

אפשרות הערעור או הבקשה לעיון חוזר תלויה בגוף שנתן את ההחלטה ובזהות הפונה. לדוגמה, חוק הפסיכולוגים קובע לפסיכולוג מסלול ערעור על השעיה ומסלול על החלטת ועדת המשמעת; אין להסיק מכך שלמתלונן קיימת זכות ערעור זהה. יש לבדוק את ההחלטה והמסלול המתאים מיד עם קבלתה.

לפי סעיף 35 לחוק הפסיכולוגים, ועדת התלונות ווועדת המשמעת הן ועדות שונות, שלושה חברים בכל אחת. בראש ועדת המשמעת עומד עורך דין ולצדו שני פסיכולוגים. אין להחיל הרכב זה באופן גורף על ועדת התלונות או על ועדת האתיקה של הפ״י. לדוגמה: חוק הפסיכולוגים, תשל"ז- 1977.

ועדת התלונות בוחנת חשד לעבירת משמעת וחוקרת אותו, ובסמכותה להחליט אם להביא את הפסיכולוג לפני ועדת המשמעת, בהתאם לסעיף 37 לחוק הפסיכולוגים.

ועדת המשמעת לפי חוק הפסיכולוגים מוסמכת להטיל את האמצעים שבסעיף 43, ובהם התראה, נזיפה, קנס, השעיה לתקופה של עד חמש שנים או מחיקה מהפנקס. סמכות זו נבדלת מסמכויות ועדת התלונות ומסמכויות ועדת האתיקה של ארגון מקצועי.

חשוב לדעת שתמיד שמורה הזכות להגיש תלונה במשטרה.

כיצד להגיש תביעת רשלנות נגד פסיכולוג, עובד סוציאלי או מטפל נפשי?

במקרים בהם נגרם נזק לא-ממוני (כולל נזק נפשי/פסיכולוגי) ניתן להגיש כמובן גם תביעה כספית-נזיקית (בדומה לתביעת רשלנות פסיכולוגית (בדומה לרשלנות רפואית), ניתן לתבוע גם בגין רשלנות של פסיכולוג או רשלנות בטיפול פסיכולוגי), ובהתאם לכך לדרוש פיצויים מהפסיכולוג על עוגמת הנפש והנזקים הנפשיים שנגרמו, המטפל או איש המקצוע הפוגע, ולעיתים אף לדרוש מהמטפל-הנפשי החזר הוצאות של הטיפול וההליך המשפטי עצמו, ואף שיפוי עבור טיפול נפשי או פסיכיאטרי שנדרש לצורך תיקון הנזקים הנפשיים שלהם גרם הפסיכולוג.

משרדנו ערוך לתת ייעוץ, חוות דעת ומשוב (גם במקרים בהם הטיפול בתלונה כבר יצא לדרך) – ולנסות לכוון האם מוטב לפנות לוועדת האתיקה של הפ"י, למקום ההתמחות של הפסיכולוג, לוועדת התלונות/קבילות על פסיכולוגים, למשטרה, לבית המשפט (ואם כן באיזה סוג של הליך בדיוק), ואיך לנהל חשיפה תקשורתית (אך ורק במקרים מסויימים, בזהירות מרבית, ורק במידה  והלקוח מעוניין בכך באופן מלא, ומיוזמתו – משיקולים אידיאולוגיים של מניעת קורבנות נוספים והעלאת המודעות החברתית לבעייה), או מול ארגוני סיוע בתבונה ומבלי להקלע לתסבוכת "לשון הרע".   מכיוון שחלק נכבד מהתלונות והקבילות המוגשות נגד פסיכולוג, עובד סוציאלי ומטפלי גוף-נפש  אחרים נסגרות ונגנזות מסיבות שונות מותר, ורצוי, להעזר בסיוע משפטי ובהכוונה מעורך דין מוסמך ומנוסה בתחום הקבילות והתביעות נגד פסיכולוגים ומתמחים בפסיכולוגיה, וכן נגד מוסדות ההכשרה למיניהם.

משרדנו רגיש וקשוב לניצול לרעה של סמכות פסיכולוג, Abuse של טיפול פסיכולוגי, הפרת סודיות מטפל-מטופל, התנהגות שאינה הולמת פסיכולוג, לרבות ניצול מיני והטרדה מינית בטיפול ובמהלך פסיכותרפיה ופגיעה בילדים וקטינית במהלך טיפול נפשי.

אנו מודעים לרגישות התיקים ולצורך להגן על פרטיות המטופל. ועדת המשמעת לפי חוק הפסיכולוגים דנה בדלתיים סגורות. בהליך בבית המשפט יש לבחון בנפרד חיסיון, סגירת דלתיים ואיסור פרסום לפי הדין והחלטות בית המשפט; אין הבטחה אוטומטית לחיסיון מלא או להשמטת כל הפרטים המזהים.

אנו גם מודעים, נוסף, לתחושות הקשות שטיפול בתיק כזה עשוי לעורר אצל קורבן העבירה או הנפגע ממעשה שאינו אתי שארע במהלך טיפול פסיכולוגי –  ופועלים למיזעור מקסימלי של החיכוך והצורך בעימות ישיר בין הצדדים ככל שההליך מאפשר.

נציין כי גם עובדים סוציאליים ומטפלים אחרים כפופים לוועדות אתיקה וועדות משמעת דומות, וכי משרדנו מטפל במקרים כאלו באופן דומה לאמור לעיל'.   באותו הקשר נציין שפסיכיאטרים גם הם כפופים לרגולציה ופיקוח הדוק –  אך במקרה זה ההתייחסות אליהם תהיה כאל התייחסות לרופאים, ומשרדנו מטפל בתלונות מסוג זה בנחישות מרבית, ובפרט כשמדובר בניצול לרעה ופגיעה שהתרחשו במוסדות ובאשפוז פסיכיאטרי/אשפוז כפוי.  ניתן לקרוא על כך גם במאמרים אחרים באתר, וכן בכתבות של עו"ד אסף פלג בתקשורת.

במאמר מוסגר נאמר שהגשת תביעה קטנה נגד פסיכולוג היא נושא מורכב המצריך הערכה משפטית, אך ברמת העיקרון אין מניעה של ממש לכך.

חשוב לדעת שפסיכולוגים מחוייבים בתיעוד המפגשים ובמסירת המידע ללקוח על פי בקשתו. גם הסתרת מידע מהלקוח עשויה להוות עבירה חמורה בנסיבות מסוימות.

גם אם נראה לכם שיהיה קשה להוכיח את הפגיעה או הרשלנות שנעשו לכם במהלך טיפול נפשי או פסיכולוגי מכיוון שהטיפול התקיים "בחדרי חדרים", משרדנו ערוך לבירור האמת ועשיית צדק ולעיתים קרובות יש לנו את הכלים להוציא את האמת לאור באמצעות חקירה צולבת ותלונה הכתובה והמנוסחת באופן מקצועי וסדור, המודע להיבטים החוקיים המורכבים ולפסיקה בתחום, ולדרכי עבודתן של וועדות אתיקה ונציבויות הקבילות, ועם הנפשות הפועלות.

עו"ד אסף פלג הינו חבר בוועדת פסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומשפט, וכן בעל רקע פרא-רפואי, מצוי בתחום ומלווה תיקים הנוגעים לתלונות נגד פסיכולוגים ואף הגשת תביעה נזיקית במידת הצורך, הכל בדיסקרטיות ותוך שמירה על סודיות מקסימלית של הלקוח והבנה לסיטואציה הרגישה והמורכבת אליה נקלע הלקוח/ה שלא באשמתו/ה.

ניתן לשוחח ישירות, בכל עת, עם עו"ד אסף פלג בשיחת טלפון דיסקרטית (טל' ישיר 054-5829265), ו/או לקבוע פגישת ייעוץ תחת מעטה חיסיון עו"ד – לקוח על מנת לקבל חוות דעת ראשונית בנושאי פנייה לוועדת האתיקה או למשרד הבריאות, ומהלכים משפטיים או פליליים נוספים אפשריים.

 

**

אין לראות במאמר זה (או בכלל המאמרים באתר) משום תחליף לייעוץ משפטי המתחשב בנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה ובוודאי שאין לראות בכך המלצה לכל פעולה משפטית או אחרת מכל סוג. מוגש לצורך מידע כללי בלבד.

עודכן לאחרונה בתאריך 13.9.2026

עורך דין אסף פלג

 054-582-9265 | pelleg-law.co.il | המשרד ממוקם בקריית אונו

מאמרים נוספים בנושא

בינה מלאכותית לפסיכולוגים: סודיות, אתיקה, תלונות וייעוץ משפטי | עו"ד אסף פלג

שימוש בבינה מלאכותית בעבודת הפסיכולוג כבר אינו שאלה תיאורטית. פסיכולוגים, קליניקות ומכונים נדרשים להבין מתי מותר להיעזר ב-AI, מתי השימוש עלול להפר סודיות, פרטיות או כללי אתיקה, ואיך להפחית סיכון לתלונה או לחשיפה רגולטורית. המאמר מסביר את הגבולות המעשיים, את ההבדל בין מערכות פתוחות לסגורות, ואת המצבים שבהם כדאי לקבל ייעוץ משפטי.

קרא עוד »

צור קשר עימנו

מסירת הפרטים לעו״ד אסף פלג היא מרצונך ואין חובה חוקית למסור אותם. הם ישמשו למענה לפנייה ולבחינת מתן שירות משפטי; ללא פרטי קשר לא נוכל לחזור אליך. המידע עשוי להימסר לספקי המחשוב והדוא״ל המסייעים למשרד לצורך זה, כמפורט במדיניות הפרטיות. לעיון במידע או לתיקונו: [email protected].

Wordpress Social Share Plugin powered by Ultimatelysocial
דילוג לתוכן