המסע לקבלת תואר רופא מומחה בישראל הוא תהליך הדורש ניווט מדויק במבוך של נהלים, דרישות רגולטוריות ואתגרים משפטיים. בין אם אתם סטאז'רים בתחילת דרככם, מתמחים השואפים לתואר מומחה, או רופאים מומחים מחו"ל המבקשים הכרה בישראל, הבנת התהליכים הללו היא קריטית להצלחה.

מאמר זה, המוגש על ידי משרד עורכי הדין אסף פלג, נועד לספק לכם סקירה מקיפה של הדרך להכרה במומחיות רפואית בישראל, הגופים המעורבים, הסוגיות המשפטיות הנפוצות, והחשיבות של ליווי משפטי מקצועי לאורך כל הדרך.

עמודי התווך של הכרת המומחיות הרפואית: הר"י ומשרד הבריאות

הכרה במומחיות רפואית בישראל מתבצעת בשיתוף פעולה בין שני גופים מרכזיים: ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), באמצעות המועצה המדעית שלה, ומשרד הבריאות. לכל אחד מהם תפקיד חיוני בהבטחת הרמה המקצועית של הרופאים בישראל.

המועצה המדעית של הר"י: הגוף המקצועי המפקח

המועצה המדעית של הר"י היא הזרוע המדעית האמונה על פיקוח ותכנון ההתמחות הרפואית בישראל. תפקידה המרכזי הוא להבטיח הכשרה רפואית איכותית ומתעדכנת.

• קביעת מסלולי התמחות: המועצה קובעת את הסילבוסים, המיומנויות הנדרשות ורשימות הניתוחים/פעולות בכל 56 ההתמחויות המוכרות בישראל, ודואגת לעדכונן.
• פיקוח ובקרה: היא מפקחת על כ-1,500 מחלקות ומרפאות המוכרות לצורך התמחות, ומוודאת עמידה בקריטריונים מקצועיים גבוהים.
• בחינות התמחות: המועצה עורכת את בחינות ההתמחות (בכתב ובעל פה) ואחראית לאיכותן.
• אישור תואר מומחה: היא הגוף הממליץ למשרד הבריאות על הענקת תואר המומחה, ומהווה גוף מדעי בלתי תלוי.

משרד הבריאות: הסמכות הרגולטורית והפיקוח

משרד הבריאות הוא הסמכות העליונה בכל הנוגע לרישוי מקצועות הרפואה בישראל. תפקידו ליישם את מדיניות המשרד בתחום הרישוי וההכרה במעמד המקצועי.

• הנפקת רישיונות: המשרד מנפיק רישיונות ותעודות הכרה לכלל העוסקים במקצועות הבריאות.
• פורטל מקוון: הוא מפעיל פורטל ייעודי להגשת בקשות מקוונות בנושאי מבחנים, סטאז', רישוי והתמחות.
• חובת דיווח מתמחים (החל מ-2023): שינוי משמעותי הוא החובה לדווח למשרד הבריאות על פתיחת פנקס התמחות תוך חודשיים מיום קבלת אישור מהמועצה המדעית. אי-עמידה בחובה זו עלולה למנוע הכרה בתקופת האיחור כחלק מזמן ההתמחות.
• תיאום עם הר"י: משרד הבריאות הוא הגוף המאשר הסופי של תארי המומחה, בהתבסס על המלצות המועצה המדעית. תיאום זה חיוני, אך גם יכול ליצור אתגרים בירוקרטיים.

מסלול ההתמחות: מסטאז' לתואר מומחה

הדרך לתואר מומחה בישראל היא מסלול מובנה, המתחיל בפתיחת פנקס התמחות ומגיע לשיאו בבחינות ההתמחות ובקבלת התואר.

פתיחת פנקס התמחות

פנקס ההתמחות הוא המסמך הרשמי של המועצה המדעית, ובו נרשמים פרטי ההתמחות שלכם. פתיחת הפנקס היא הצעד הראשון והקריטי.

• מועד הגשה: יש להגיש בקשה למועצה המדעית תוך 60 יום מתחילת ההתמחות בפועל. איחור בהגשה עלול לגרום לכך שתקופת ההתמחות תוכר רק מיום הגשת הבקשה, ולא מיום תחילת העבודה.
• מסמכים נדרשים:
  • רישיון קבוע או זמני לעסוק ברפואה.
  • דיפלומה המעידה על סיום לימודי הרפואה (או אישור זכאות לתואר).
  • תמונה עדכנית.
  • תכנית התמחות אישית.
  • צילום תעודת זהות (במקרה של שינוי שם).

כל רופא שעובד במשרה מלאה כמתמחה במוסד רפואי מוכר רשאי להגיש בקשה. דיוק ועמידה בלוחות זמנים חיוניים בשלב זה.

בחינות התמחות: שלב א' ושלב ב'

בחינות ההתמחות נועדו לוודא שרכשתם את הידע והמיומנויות הנדרשים בתחומכם.

• בחינת שלב א' (בכתב): מתקיימת פעם בשנה, וניתן לגשת אליה לאחר שנתיים מתחילת ההתמחות. ציון מעבר הוא 65.
• בחינת שלב ב' (בעל פה): מתקיימת פעמיים בשנה, ומתמקדת במקרים קליניים. ציון מעבר הוא 60.

חשוב לדעת: קורסי הכנה רשמיים לבחינות הרישוי הממשלתיות מוצעים על ידי משרד הבריאות, במיוחד לבוגרי חו"ל, ויכולים להקנות נקודות בונוס. נכשלתם בבחינה? ניתן לגשת שוב, אך יש לשים לב לפרקי הזמן הנדרשים בין ניסיון לניסיון.

בקשה לתואר מומחה

לאחר השלמת כל חובות ההתמחות ועמידה מוצלחת בבחינות, תוכלו להגיש בקשה לתואר מומחה. מומלץ להגיש את הבקשה מיד עם סיום כל הדרישות, שכן תאריך תוקף התואר ייקבע לפי המאוחר מבין תאריך השלמת הדרישות או תאריך הגשת הבקשה.

ערעורים ואתגרים משפטיים בהתמחות רפואית

המסלול להכרה במומחיות רפואית עלול להיות כרוך באתגרים בירוקרטיים ומשפטיים. קיימים מנגנוני ערעור שונים שחשוב להכיר.

ערעורים על תוצאות בחינות (הר"י)

נכשלתם בבחינת התמחות? יש לכם זכות ערעור, אך תהליך זה כפוף לכללים נוקשים:

• בחינת שלב א': ערעור אפשרי בציון שבין 58 ל-64. ההליך כולל עיון בבחינה ולאחר מכן הגשת ערעור כתוב ומנומק.
• בחינת שלב ב': ערעור מוגש באמצעות המערכת המקוונת, ותשובה ניתנת תוך 60 יום.

אם תשובת ועדות הבחינה אינה מספקת, ניתן לפנות לועדת הערר העליונה של הר"י, הדנה בהיבטים פרוצדורליים ומנהליים בלבד, ולא בתוכן המקצועי.

ערעורים על החלטות משרד הבריאות (רישוי והכרה)

על החלטות סופיות של האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות ניתן להגיש השגה לועדות השגה הממונות על ידי שר הבריאות. ועדות אלו דנות במקרים בהם נטען שההחלטה התקבלה ללא התחשבות בנתונים רלוונטיים או בנסיבות מיוחדות.

פנייה לערכאות משפטיות: על החלטות ועדות הערר וההשגה ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט ידון בשאלות חוקיות בלבד (מנהליות/פרוצדורליות), ולא בשאלות רפואיות/עובדתיות.

אתגרים משפטיים ותקדימים

המשפט הרפואי בישראל מסדיר את מערכת היחסים בין הרופא למטופל, בין הרופא למדינה (כולל רישוי), ובין הרופא למערכת הבריאות. פסקי דין שונים עיצבו את פרשנות התקנות:

• הגדרת מומחיות: בתי המשפט דנו בהגדרת "רופא מומחה" ובהשלכותיה על חופש העיסוק והזדמנות שווה לכל הרופאים.
• שלילת רישיון: מקרים של רשלנות רפואית או התנהגות בלתי הולמת עלולים להוביל להליכים משמעתיים ולשלילת רישיון, תוך הדגשה של חשיבות טוהר המידות והמקצועיות.
• אי-הכרה בתקופות התמחות: פסקי דין עסקו במקרים שבהם המועצה המדעית לא הכירה בתקופות התמחות מסוימות, תוך בחינת סוגיות כמו עבודה במקביל להתמחות ללא אישור.

היבטים מיוחדים לרופאים שהתמחו בחו"ל

קליטת רופאים מחו"ל היא נושא בעל חשיבות לאומית, והתהליך מותאם ומוסדר באופן ספציפי.

הכרה במומחיות מחו"ל

המועצה המדעית של הר"י היא הגוף הדן בבקשות להכרה במומחיות שניתנה מחוץ לישראל.

• תהליך וקריטריונים: הבקשה נבדקת פרטנית על בסיס תקנות הרופאים, תוך עמידה בתנאים כמו (בין השאר):
  • ההתמחות התקיימה במוסד מוכר על ידי גוף כלל-ארצי מוסמך.
  • ההתמחות נעשתה במשרה מלאה וברציפות, בדומה לדרישות בישראל.
  • קיים סילבוס מוגדר הדומה לזה הישראלי.
  • תקופת ההתמחות אינה קצרה מזו הנדרשת בישראל (אך ניתן לשקול הכרה בתקופות עבודה כמומחה).
  • עיסוק רצוף בתחום המומחיות עד להגשת הבקשה (עם גמישות מסוימת).
• "המסלול הירוק" לרופאים עולים: רפורמה משמעותית המאפשרת לרופאים מומחים ממדינות מסוימות (ארה"ב, צרפת, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה) לקבל הכרה מהירה במומחיותם ללא צורך בתקופת התאמה. ניתן לקבל ייעוץ משפטי ומענה במשרד עו"ד אסף פלג גם לגבי המסלול הירוק לרופאים עולים בוגרי חו"ל.
• חשיבות דיוק המסמכים: הגשת מסמכים מלאים, מדויקים ומתורגמים באופן מקצועי (עברית או אנגלית) היא קריטית למניעת עיכובים.

בחינות רישוי לבוגרי חו"ל

רופאים שלמדו רפואה בחו"ל נדרשים לעמוד בבחינת רישוי ממשלתית לקבלת רישיון לעסוק ברפואה בישראל, למעט במקרים של פטורים (למשל, מעבר מוצלח של בחינות USMLE שלב 1 ו-2). משרד הבריאות מציע קורסי הכנה מסובסדים לחיזוק הידע והמיומנויות.

תפקידו של הייעוץ המשפטי בהתמחות רפואית

מורכבות תהליכי ההכרה במומחיות והרישוי הרפואי בישראל מדגישה את חשיבות הליווי המשפטי המקצועי.

ניווט בבירוקרטיה ובפרוצדורות

המסלול לקבלת רישיון ותואר מומחה רווי בדרישות ספציפיות ולוחות זמנים קפדניים.

• מורכבות התהליכים: התהליכים מערבים מספר רב של גופים וועדות, ודורשים הגשה מדויקת של מסמכים והבנה של דרישות ספציפיות.
• מלכודות נפוצות: טעויות כמו מסמכים חסרים, תרגומים לא מדויקים או איחורים בהגשה עלולות לגרום לעיכובים משמעותיים ואף לדחיית בקשות.
• חשיבות הייעוץ המקצועי: עורך דין המתמחה בתחום יכול לוודא עמידה קפדנית בפרוצדורות, לייעל את התהליך ולמנוע סיבוכים מיותרים, תוך הבטחת זכויותיכם.

טיפול באתגרים וערעורים

גם כשאתם פועלים לפי הכללים, עלולים להתעורר אתגרים הדורשים התערבות משפטית:

• ערעורים על תוצאות בחינה והחלטות רישוי: עורך דין יכול לסייע בהכנת ערעור מנומק ובייצוג בפני ועדות הערר השונות.
• טיפול באי-הכרה בתקופות התמחות: ליווי משפטי קריטי בהגשת בקשות מתאימות ובערעור על החלטות אי-הכרה, במיוחד לרופאים שהתמחו בחו"ל.
• הליכים משמעתיים ושלילת רישיון: במקרים חמורים של רשלנות או התנהגות בלתי הולמת, ייצוג משפטי מקצועי הוא הכרחי, שכן הליכים אלו עלולים להשפיע דרמטית על הקריירה שלכם.

המלצות כלליות לבוגרי רפואה חו"ל

המסלול להכרה במומחיות רפואית בישראל הוא מורכב ומאתגר, אך הוא אפשרי ופתוח לרופאים, מתמחים וסטאז'רים בעלי נחישות ומקצועיות.

האתגרים המרכזיים שסקרנו כוללים:

• מורכבות בירוקרטית: ריבוי השלבים, המסמכים הנדרשים ולוחות הזמנים הקצרים.
• השלכות אי-עמידה בנהלים: פגיעה בהכרה בתקופות התמחות.
• אתגרי הכרה במומחיות מחו"ל: למרות הקלות כמו "המסלול הירוק", עדיין קיימים קריטריונים מחמירים.
• הליכי ערעור ומשמעת: תחומים משפטיים מובהקים הדורשים הבנה מקצועית.

הערך המוסף של ייעוץ משפטי: ליווי משפטי מקצועי על ידי משרד עורכי דין אסף פלג (טלפון המשרד  054-5829265), המתמחה ברגולציה בתחום הבריאות וברישוי רפואי, הוא לא רק יתרון – הוא לעיתים קרובות הכרח. אנו יכולים לתת מענה טלפוני מהיר ולסייע:

• לספק הדרכה פרואקטיבית ולמנוע טעויות נפוצות.
• לייצג בהליכי ערעור ובפני ועדות הערר ובתי המשפט המנהליים.
• לפתור סוגיות מורכבות של אי-הכרה בתקופות התמחות.
• לייצג בהליכים משמעתיים העלולים לסכן את רישיון העיסוק.
• לחסוך לכם זמן ומשאבים יקרים, ולאפשר לכם להתמקד בעיסוקכם הרפואי.

המלצה: לנוכח המורכבות וההשלכות המשמעותיות של תהליכי הכרה במומחיות ורישוי רפואי בישראל, מומלץ לכל רופא, מתמחה או סטאז'ר, לשקול קבלת ייעוץ וליווי משפטי מקצועי. פנייה מוקדמת אלינו יכולה להבטיח ניווט חלק ויעיל יותר במערכת הרגולטורית, למנוע קשיים עתידיים, ולסייע לכם בהשגת תואר המומחה או הרישיון המיוחל.

למידע נוסף וייעוץ משפטי מותאם אישית, פנו עוד היום למשרד עורכי הדין אסף פלג במספר 054-5829265 (ניתן להשאיר הודעה בוואטסאפ בכל שעה ונחזור אליכם בהקדם). אנו כאן כדי ללוות אתכם בדרך להצלחה המקצועית שלכם בישראל. כתובת האתר של עו"ד פלג  www.pelleg-law.co.il    –   ניתן למצוא באתר מידע נוסף על נושאי התמחות ברפואה והכרה בלימודים רפואה ומקצועות בריאות שונים מחו"ל. 

דיסקליימר: התוכן באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. המשרד משתדל לספק תוכן עדכני ומעודכן אך עשויים ליפול בו אי דיוקים או שאינו מעודכן במלואו ולעו"ד אסף פלג ולמשרד לא תהא אחריות לנזק שייגרם למשתמש שיפעל ללא ליווי משפטי.

The post בוגרי רפואה מחו"ל – רקע appeared first on עו"ד אסף פלג.

מתמחים ברפואה נדרשים לנווט בתוך מערכת סבוכה של רגולציה, ועדות מקצועיות, ולעיתים – חוסר שקיפות. מה עושים כאשר זכויות נפגעות? האם יש מהלך משפטי שעשוי לסייע? מדריך זה מציג תמונה ברורה עבור מי שנמצא בצומת קריטית בקריירה הרפואית.

מהי המועצה המדעית של הר"י ולמה היא כל כך משפיעה על עתידך?

המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) היא הגוף המוסמך להסמיך רופאים להתמחויות בישראל, לאשר סטאז', לקבוע תנאים להתמחות, ולבחון מתמחים בבחינות שלב א' ושלב ב'. סמכויותיה מבוססות על תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג–1973, והן נרחבות מאוד.

כפועל יוצא, החלטות המועצה המדעית משפיעות באופן ישיר על היכולת של רופא להפוך למומחה – ולעיתים אף להתפרנס מהמקצוע שבו למד שנים רבות.

מתי עולה צורך לפנות לעורך דין?

בין המקרים הנפוצים:

• אי הכרה בתקופות התמחות בשל חופשות, מילואים, או נסיבות אישיות

• סירוב לאשר סטאז’ בשל פרשנות נוקשה לתקנות

• אי קבלה להתמחות כפולה

• שלילה או אי-מתן פטור מבחינות שלב א’/ב’

• פסילה בלתי מוצדקת בבחינה

• התעמרות או פגיעה מצד גורמים בהכשרה הרפואית

• אפליה כלפי עולים חדשים, הורים צעירים או מתמחים מחו"ל

• אי כיבוד הקלות והתאמות בבחינות, ומצבים מיוחדים אחרים

במקרים אלה ואחרים, פנייה לעורך דין עשויה לשנות את התמונה: לעיתים באמצעות פנייה ישירה להר"י או לנציב תלונות המתמחים; לעיתים בערר פנימי; ולעיתים בעתירה לבית המשפט.

איך מתנהלת עתירה נגד המועצה המדעית?

עתירה כזו תוגש בדרך כלל לבג"ץ/לבימ"ש לעניינים מנהליים/מחוזי (בהיות המועצה המדעית גוף מעין-ציבורי בעל סמכויות סטטוטוריות). עם זאת, לא בכל מקרה נכון לרוץ לעתירה: יש לנקוט קודם בכלי ההשגה הפנימיים. רק במקרים חריגים – או כשלא מתקבלת תשובה סבירה בזמן סביר – נכון להגיש עתירה. לרוב משרדנו פותר מחלוקות ישירות מול הר"י ומשרד הבריאות.

בעתירה יש להוכיח שהמועצה פעלה בחוסר סבירות, בהפליה, ללא הנמקה, או בסתירה לכללי הצדק הטבעי.

מדוע חשוב ייצוג דיסקרטי ומבין-תחום?

מתמחים ורופאים עובדים לרוב בתוך מערכת סגורה ומוכרת. לעיתים כל מכתב או פנייה עלולים להיתפס כעימות – ולהזיק בהמשך. עורך הדין אסף פלג, בעל רקע פרא-רפואי (צה”ל ומד”א), מבין לעומק את הסביבה המקצועית, את רגישויות המערכת – ויודע לשלב תקיפות משפטית עם שמירה על שמו הטוב של הרופא בתוך הקהילה הרפואית.

שאלות נפוצות (FAQ)

האם ניתן להגיש ערעור על פסילה בבחינת שלב ב’?
כן, אך יש לפרט באופן מדויק את עילות הערעור, כגון ליקויים בהליך הבחינה, חוסר התאמה של הבוחן, או פגמים בשאלות.

האם תקופות מילואים או שיקום מפציעה נחשבות בהתמחות?
לעיתים כן – ובמיוחד כשמדובר בשירות משמעותי. יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף אישורים.

האם ניתן להכיר בהתמחות חלקית/2/3 משרה?
בנסיבות מסוימות לעיתים כן, ובמיוחד כשמדובר בהורים צעירים או מתמחים עם קושי תפקודי זמני (בכפוף לנהלים החדשים, ולעדכונים מעת לעת).

סיכום

אם אתה מתמחה ברפואה, סטאז'ר, או רופא שההתמחות שלו נתקלה במכשול בירוקרטי – חשוב לדעת שלא כל דחייה מצד הר"י היא סופית. לעיתים רבות, יש דרך להתמודד.

המשרד שלנו מלווה רופאים ומתמחים מכל הארץ, במקצועיות, בדיסקרטיות ובשפה שמבינה לעומק את המערכת.

עו"ד אסף פלג
משרד בוטיק בקריית אונו
054-5829265 | צרו קשר באתר משרד עו"ד אסף פלג, מענה מהיר וייעוץ ראשוני לרופאים ומתמחים.

—-

דיסקליימר: התוכן באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. המשרד משתדל לספק תוכן עדכני ומעודכן אך עשויים ליפול בו אי דיוקים או שאינו מעודכן במלואו ולעו"ד אסף פלג ולמשרד לא תהא אחריות לנזק שייגרם למשתמש שיפעל ללא ליווי משפטי.

The post עתירות מתמחים ברפואה – המועצה המדעית (הר"י) appeared first on עו"ד אסף פלג.

The post הכרה בתארים ומומחיות במקצועות הבריאות בישראל appeared first on עו"ד אסף פלג.

מדי שנה מצטרפים למערכת הבריאות הישראלית רופאים מוכשרים שרכשו את השכלתם הרפואית מחוץ לישראל. תהליך ההכרה בהשכלתם והסמכתם לעסוק ברפואה בישראל מהווה אתגר משמעותי, הדורש היכרות מעמיקה עם הדרישות הרגולטוריות והמערכת המשפטית הישראלית.

נתיבי הרישוי וההכרה המקצועית

המסלול להכרה ברישיון רפואי מחו"ל מתחיל באגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות. התהליך מחייב הגשת בקשה מפורטת, המלווה במסמכים מקוריים המעידים על ההכשרה הרפואית.

בשונה ממה שרבים חושבים, החקיקה הישראלית מכירה במספר מסלולים המאפשרים קבלת רישיון, כאשר לכל אחד מהם דרישות ותנאים ייחודיים.

ככלל, מסלול הוותק המקצועי בפרקטיקה הרפואית מאפשר לרופאים שעסקו ברפואה ברציפות במשך חמש שנים לקבל פטור מביצוע הבחינות הממשלתיות.

באופן דומה, רופאים שצברו ארבע-עשרה שנות ניסיון ברפואה קלינית עשויים להיות זכאים להקלות משמעותיות. תיקון חקיקה משמעותי משנת 2013 הרחיב אפשרויות אלו, ומעניק פטור מבחינות הרישוי הממשלתיות גם לבעלי דיפלומה ברפואה שהצליחו בבחינות ה-USMLE.

התמחות רפואית – המסלול להכרה

תהליך ההכרה בהתמחות שבוצעה מחוץ לישראל מורכב יותר ומנוהל על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל.

המועצה בוחנת כל בקשה לגופה, תוך התייחסות למספר קריטריונים מהותיים:

• תנאי ההכרה במוסד ההתמחות: המועצה המדעית דורשת שההתמחות תתבצע במחלקה או מוסד רפואי שקיבלו הכרה רשמית (אקרדיטציה) מגוף לאומי מוסמך. הכרה זו מבטיחה את רמת ההכשרה והפיקוח המקצועי.
• היקף ורציפות ההתמחות: נדרשת עבודה במשרה מלאה וברציפות, כאשר הפעילות הקלינית חייבת לעמוד בסטנדרטים המקבילים לאלו הנהוגים בישראל. הרציפות חשובה במיוחד להבטחת רכישת ניסיון קליני משמעותי.
• תכנית ההתמחות והסילבוס: המועצה בוחנת את תוכנית ההתמחות המפורטת והסילבוס, תוך השוואתם לדרישות הישראליות. נבחנים נושאים כמו היקף החשיפה הקלינית, מגוון המקרים, והכשרה בפרוצדורות ספציפיות.
• משך ההתמחות ורציפות העיסוק: התקופה הכוללת חייבת להיות שוות ערך לפחות לזו הנדרשת בישראל. במקרים מסוימים, כאשר ההתמחות בחו"ל הייתה קצרה יותר, המועצה עשויה להתחשב בתקופות עבודה כמומחה לצורך השלמת הדרישות.

השלמות והתאמות נדרשות

במקרים רבים, גם כאשר המועצה המדעית מכירה בחלק ניכר מתקופת ההתמחות מחו"ל, נדרשת תקופת השלמה בישראל.

תקופה זו יכולה להתבצע במסגרות שונות:

• מחלקות בעלות הכרה מלאה: אלו מחלקות העומדות בכל הקריטריונים להכשרת מתמחים, ותקופת ההתמחות בהן מוכרת במלואה.
• מחלקות בעלות הכרה חלקית: במקרה זה, יש להשלים את התקופה החסרה במחלקה נוספת בעלת הכרה מלאה. חשוב להתייעץ עם המועצה המדעית לפני תחילת העבודה במחלקה כזו.

הקלות ופטורים מיוחדים

המערכת מכירה במספר מצבים המזכים בהקלות משמעותיות:

• פטור ממדעי יסוד: רופאים עולים שהמועצה המדעית הכירה בשנה ומעלה מהתמחותם בחו"ל, עשויים לקבל פטור מביצוע לימודי מדעי היסוד.
• קורסים מקצועיים: המועצה המדעית מוסמכת לקבוע האם נדרשת השלמה של קורסים ספציפיים, כגון ATLS, בהתאם לרקע המקצועי של הרופא.
• תקופת התאמה: במקרים מסוימים נדרשת תקופת התאמה, שבמהלכה הרופא עובד תחת פיקוח והדרכה, כדי להבטיח את השתלבותו המיטבית במערכת הבריאות הישראלית.

עדכונים ושינויים בתהליך ההכרה במומחיות רופאים שלמדו בחו"ל

החל מינואר 2025 יחולו שינויים בעלויות התהליך. תיגבה אגרת פתיחת תיק בסך 300 יורו עבור בקשות הכרה בתואר מומחה מחו"ל, ותשלום נוסף של 100 יורו עבור כל בקשה לדיון חוזר. שינוי זה מדגיש את החשיבות של הגשת בקשה מדויקת ומקיפה מלכתחילה.

מנגנוני ערעור והשגה בעניין הכרה במומחים מחו"ל (רפואה)

החוק מקנה לרופאים זכות ערעור על החלטות האגף לרישוי מקצועות רפואיים. ערעורים אלה נדונים בפני ועדת ההשגה המיוחדת שמינה שר הבריאות.

הוועדה מוסמכת לדון במקרים שבהם:

• נטען כי האגף התעלם מנתונים מפורשים שהוגשו
• התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות בעת קבלת ההחלטה המקורית
• נפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה

במקרים המתאימים, קיימת גם אפשרות לפנות לבית המשפט בעתירה מנהלית.

ליווי משפטי בתהליך – עו"ד המתמחה בהגשת רופאים שלמדו בחו"ל לוועדות הר"י

משרדנו מתמחה בליווי רופאים בתהליכי רישוי והכרה מקצועית. הניסיון שצברנו בתחום זה מאפשר לנו להעניק ייעוץ מדויק ומקיף, תוך הקפדה על הגשת המסמכים והטיעונים המשפטיים הנדרשים באופן היעיל ביותר.

אנו עוקבים באופן שוטף אחר שינויי החקיקה והנהלים, ומסייעים ללקוחותינו לנווט בהצלחה בתהליכים אלו.

נשמח לסייע בכל שאלה או התייעצות בנוגע לתהליך ההכרה ברישיונכם או התמחותכם, ולהציע פתרונות מקצועיים המותאמים למקרה הספציפי שלכם.

הערה חשובה: המידע המופיע באתר זה הוא בגדר אינפורמציה כללית בלבד, ויתכנו אי דיוקים או טעויות סופר; האתר מתעדכן מעת לעת אך אינו מהווה בשום אופן מקור משפטי או חוקי מחייב ו/או המלצה לפעולה משפטית ו/או אחרת. כל פעולה שתנקט ביוזמת המשתמש, ללא היוועצות בעו"ד מוסמך, תהא על אחריותו של המבצע בלבד.

—

ENGLISH:
Medical Licensing and Recognition of Foreign Qualifications in Israel – Summary

The Israeli Ministry of Health and the Scientific Council of the Israeli Medical Association oversee the recognition process for foreign-trained physicians. The licensing pathway includes several options: physicians with five years of continuous medical practice or fourteen years of clinical experience may receive examination exemptions. A 2013 legislative amendment grants exemption to USMLE certificate holders. The Scientific Council reviews specialization recognitions based on training institution accreditation, program continuity, and syllabus compatibility with Israeli standards. Starting January 2025, application fees will be 300 euros for specialist recognition and 100 euros for reconsideration requests. Appeals can be filed with the designated committee appointed by the Minister of Health.

This information is provided for general guidance only and should not substitute individual consultation with a lawyer.

ESPAÑOL: Licencia médica y reconocimiento de cualificaciones extranjeras en Israel – Resumen

El Ministerio de Salud de Israel y el Consejo Científico de la Asociación Médica Israelí supervisan el proceso de reconocimiento para médicos formados en el extranjero. Los médicos con cinco años de práctica continua o catorce años de experiencia clínica pueden recibir exenciones de exámenes. Una enmienda legislativa de 2013 otorga exención a los titulares del certificado USMLE. A partir de enero de 2025, las tarifas de solicitud serán de 300 euros para el reconocimiento de especialista y 100 euros para solicitudes de reconsideración.

Esta información se proporciona solo como guía general y no debe sustituir la consulta individual con un abogado.

العربية: ملخص – الترخيص الطبي والاعتراف بالمؤهلات الأجنبية في إسرائيل

تشرف وزارة الصحة الإسرائيلية والمجلس العلمي للنقابة الطبية الإسرائيلية على عملية الاعتراف بالأطباء المدربين في الخارج. يمكن للأطباء الذين لديهم خمس سنوات من الممارسة المستمرة أو أربعة عشر عاماً من الخبرة السريرية الحصول على إعفاءات من الامتحانات. يمنح تعديل تشريعي لعام 2013 إعفاءً لحاملي شهادة USMLE. اعتباراً من يناير 2025، ستكون رسوم الطلب 300 يورو للاعتراف بالتخصص و100 يورو لطلبات إعادة النظر.
العربية:
يتم تقديم هذه المعلومات للإرشاد العام فقط ولا تعتبر بديلاً عن الاستشارة الفردية مع محامٍ.

РУССКИЙ: Медицинское лицензирование и признание иностранных квалификаций в Израиле – Краткое изложение

Министерство здравоохранения Израиля и Научный совет Израильской медицинской ассоциации контролируют процесс признания квалификации врачей, получивших образование за рубежом. Врачи с пятью годами непрерывной практики или четырнадцатью годами клинического опыта могут получить освобождение от экзаменов. Законодательная поправка 2013 года предоставляет освобождение владельцам сертификата USMLE. С января 2025 года сбор за подачу заявления составит 300 евро для признания специализации и 100 евро для повторного рассмотрения.

Эта информация предоставляется только для общего руководства и не заменяет индивидуальную консультацию с адвокатом.

DEUTSCH: Anerkennung ausländischer medizinischer Qualifikationen in Israel – Zusammenfassung

Das israelische Gesundheitsministerium und der Wissenschaftliche Rat der israelischen Ärztegesellschaft überwachen den Anerkennungsprozess für im Ausland ausgebildete Ärzte. Ärzte mit fünfjähriger kontinuierlicher Praxis oder vierzehnjähriger klinischer Erfahrung können von Prüfungen befreit werden. Eine Gesetzesänderung von 2013 gewährt Inhabern des USMLE-Zertifikats eine Befreiung. Der Wissenschaftliche Rat prüft Facharztanerkennungen basierend auf der Akkreditierung der Ausbildungseinrichtung, der Kontinuität des Programms und der Kompatibilität des Lehrplans mit israelischen Standards. Ab Januar 2025 betragen die Antragsgebühren 300 Euro für die Facharztanerkennung und 100 Euro für Neuprüfungsanträge.

Diese Informationen dienen nur der allgemeinen Orientierung und ersetzen nicht die individuelle Beratung durch einen Rechtsanwalt.

FRANÇAIS : Reconnaissance des qualifications médicales étrangères en Israël – Résumé

Le ministère israélien de la Santé et le Conseil scientifique de l'Association médicale israélienne supervisent le processus de reconnaissance pour les médecins formés à l'étranger. Les médecins ayant cinq ans de pratique continue ou quatorze ans d'expérience clinique peuvent être exemptés d'examens. Un amendement législatif de 2013 accorde une exemption aux titulaires du certificat USMLE. Le Conseil scientifique examine les reconnaissances de spécialisation en fonction de l'accréditation de l'établissement de formation, de la continuité du programme et de la compatibilité du programme d'études avec les normes israéliennes. À partir de janvier 2025, les frais de demande seront de 300 euros pour la reconnaissance de spécialiste et de 100 euros pour les demandes de réexamen.

Ces informations sont fournies à titre indicatif uniquement et ne remplacent pas une consultation individuelle avec un avocat.

The post רישוי רופאים שהתמחו בחו"ל appeared first on עו"ד אסף פלג.

תקנות הרופאים הנוגעות להתמחות (ובעיקרן תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג- 1973)  מאפשרות כר נרחב יחסית לשיקול דעת של הוועדות הנוגעות לעניין, וכן מקנות לעתים זכות ערעור/עתירה בנושאים שונים.

לצערנו לא תמיד ישנה אחידות מלאה בהחלטות הוועדת, וכן לעיתים אין התחשבות מלאה בנסיבות מיוחדות של מתמחים, חלקם הורים צעירים, עולים חדשים, וכיוצא באלה.  במקרים שבו הדבר נדרש משרדנו ערוך לתת מענה ולשמש הן כגורם פונה, מערער/עותר, או מתווך (במקרים בהם נדרשת התערבות "דיפלומטית" יותר ואגרסיבית פחות, במטרה לשמור על שמו הטוב של המתמחה בתוך קהילה רפואית יחסית קטנה – לצד עמידה אסרטיבית על זכויותיו).

הטיפול בפניות מול הר"י של רופאים מומחים, סטאז'רים, מתמחים ברפואה, צוות סיעודי ופרא-רפואי בכלל במשרדנו נעשה בדיסקרטיות מרבית ותוך הבנה לצרכים ולרגישויות, לצורת החשיבה ותפיסת העולם של הנפשות הפועלות.

עו"ד אסף פלג בעצמו בעל רקע פרא-רפואי נרחב במשך שנים רבות בצה"ל ובאזרחות (במד"א) וזיקה כללית לתחום, ומצוי בדרכי עבודתן של וועדות מנהליות שונות וועדות ערר בכלל.

בין השאר, משרדנו מטפל בייעוץ וחוות דעת כלליות הנוגעות לסוגיות משפטיות בנושא ההתמחות,  הטרדות מיניות במקומות התמחות ברפואה / צוות רפואי,  הכרה בסטאז'/ תקופות התמחות, רישום בפנקס התמחות ברפואה, שינוי מקצועות התמחות, כפל התמחויות ("התמחות כפולה"),  פטורים מבחינות הסמכה (שלב א' ושלב ב'), חופשות והפסקות במהלך התמחות ברפואה (הכרה בתקופות הפסקה וחופש), התמחויות הנעשות במשרה חלקית ו/או 2/3 משרה, מתמחים בוגרי מוסדות בחו"ל, בחינות לבוגרי רפואה מחו"ל, ועוד.  במקרי קיצון ניתן גם לגבש עתירה נגד המועצה המדעית/ההסתדרות הרפואית בישראל.

משרדנו גם מסייע לסטודנטים לרפואה, סיעוד, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, רפואת שיניים ועוד,  מול מוסדות הלימוד וההכשרה, ובנושאים משמעתיים (ועדות משמעת).

ניתן לפנות בכל שאלה, עניין או התייעצות לעו"ד אסף פלג בטל' הישיר –  054-5829265 או ב'וואטסאפ'.

The post עתירות מתמחים ברפואה, ההסתדרות הרפואית והמועצה המדעית appeared first on עו"ד אסף פלג.