מהם מועדי הערעור?

חלון הזמן המדויק מתפרסם באתר הלשכה, בסמוך לבחינה.

הציון הסופי שלי 'גבולי' וישנן שאלות אמריקאיות ששמעתי שמתכוונים להגיש עליהן ערעור. האם מסוכן מדי לערער?

שאלה טובה. התשובה על השאלה אינה מוחלטת אך כדאי לתת את הדעת לכמה עניינים:

1. בממוצע בכל מועד מוגשות השגות רבות (למעשה כמעט על כל שאלה מוגשת השגה לוועדה הבוחנת) ולא מעט עתירות.  נוצרה "תעשייה" שלמה (וותיקה) של ערעורים על החלק האמריקאי בבחינה.  בפועל רק אחוז קטן מועד מכלל ההשגות והערעורים מתקבל בסופו של דבר, לעיתים קרובות לא נפסלת שאלה אלא רק מתווספת חלופה.
   בממוצע, בכל מחזור נפסלות שאלות/נוספות חלופות בודדות בלבד.

2. ככלל, התוחלת בערעורים על מטלת הניסוח היא חיובית. במילים פשוטות, מניסיון העבר, נראה שהסיכוי שהציון יעלה עקב ערעור מוצלח  – גבוה יותר מהסיכוי שערעור לא – יעלה את הניקוד הסופי שבו תזכה המטלה.  

3. מניסיוני האישי, במעל ל- 80% מהמקרים הציון עולה ב -2 נקודות או יותר. וגם כאשר אין העלאת ציון, ברוב המוחלט של המקרים, הוא לכל היותר נותר על כנו.

האם עלולים להוריד לי ציון?

כן. הבודק השני אינו יודע כמה קיבלתם. הוא בודק את המטלה מחדש.

יחד עם זאת,  ישנה סברה רווחת שהבדיקה השנייה היא מקילה יותר, ברוח "בית הלל". 

האם ניתן לערער על תוצאות הערעור על מטלת הניסוח?

כן  (וזה בחומר של הבחינה 😉) , אם כי ככלל, הסיכויים של ערעור שכזה אינם כה גבוהים.

מי כותב את מטלת הניסוח?

המידע הזה מסווג. עם זאת, ניתן לשער שכותבי שאלת הניסוח נבחרים מתוך קהילה יחסית מצומצמת של עורכי דין המומחים בניסוח משפטי והפעילים בתחום.  

מי בודק את המטלה בהשגה/ערעור? האם יש לך קשרים?

הבודקים חתומים על הסכמי סודיות. בעבר נבחרו בודקים בעיקר מתוך משרדים גדולים, אנשי אקדמיה ועו"ד בכירים מתוך הפרקליטות.

חשוב לציין שאינני מקושר לבודקים בכל דרך.

אז איך בעצם נראה הערעור שאתה מגיש על מטלת הניסוח? מה המבנה שלו?

מדובר במעין 'כתב טענות' מקוצר, שהוא בבחינת "כתב הגנה" שתכליתו לתמוך במתן ציון גבוה, באופן יחסי, למטלה שהוגשה.

אורך המסמך הוגבל במחזורים אחרונים בידי הלשכה, בהתאם לנהלים ולתקנות. אני מקפיד כמובן לעקוב ולהתעדכן באשר לכללים הפורמאליים.

על כן, מכסת המילים המוקצית במסגרת ההשגה, מחייבת תכנון נכון ומדוקדק של מבנה ההשגה כמו גם הבנה מעמיקה ויכולת חדה להבדיל בין עיקר לטפל. לא פחות חשוב מכך, נדרשת ממני תובנה והיכרות ביחס לאופן שבו המטלה נבדקת בפרקטיקה.

כבודק מטלות ניסוח בעבר (באקדמיה) זכיתי לבחון מאות מטלות דומות בעזרת מחוונים כמעט זהים לאלו של בחינת הלשכה, וכמדריך עצמאי / מערער פתרתי פעמים רבות את מרבית התרגילים והמטלות החל משנת 2016 (המועדים שבהם החלו לבחון את רמת הניסוח בכתב) –  כך שאני מכיר היטב את שיטת הבדיקה והניקוד, וכן את שיקול הדעת שמפעילים מרבית הבוחנים בבואם לדרג פתרון מטלה.

 כמה עולה להגיש דרכך השגה?

 ככותב עצמאי-פרטי / בעלים של משרד עו"ד, אני לא משויך לבית ספר כלשהו –  מה שמאפשר לי לעבוד בצורה "רזה", ללא מערכת שיווק ויח"צ משומנת ובהוצאות תפעול יחסית נמוכות.  לכן המחירים חברתיים והוגנים מאד, בטווח מחירי השוק.

אציין שאני משתדל שחסם כלכלי לא ימנע ממתמחה לממש את חלומו, ובכל מחזור אני מסייע למספר מצומצם של נבחנים המצויים בקשיים במסגרת תרומה לקהילה. 

ואם, בגלל הלחץ והמתח, המטלה שלי יצאה ממש, אבל ממש גרועה?

אין כאן קסמים.  

לעיתים גם בשל ריבוי שגיאות במטלה וגם על רקע מגבלות האורך, אני נאלץ להסתמך על ניסיון ואינטואיציה על מנת להתמקד באופן מושכל באלמנטים הקריטיים. אני משתדל לבחור את המלחמה הנכונה, או לספר את הסיפור של המטלה מזווית אחרת.

לבסוף, יש נקודות שאליהן לא כדאי להתייחס (כאלו שהתייחסות אליהם עלולה  "לעורר את המתים" ובכך לגרום ליותר נזק מתועלת), ולכן משיקולים טקטיים אני נמנע מלהתייחס אליהם באופן ישיר. 

את התמחותי עשיתי בסניגוריה הציבורית, ואני משתדל להיות סניגור טוב גם במקרים המאתגרים ביותר.

באופן עקרוני אני מאמין שאסור להרים ידיים: לא מעט פעמים ניתן 'להציל' מטלות שנראות במבט ראשון "אבודות". 

לא קיבלתי אף הערה על גבי טופס הבחינה, כיצד אתה יכול לדעת על מה הורידו לי ציון?

אכן, הפסיקה בעבר התירה ללשכה שלא לנמק על מה בדיוק הופחתו נקודות בבדיקת המטלה.

מצב זה הביא לכך שהערות על גבי מטלת הניסוח שנבדקה הם מחזה נדיר.

​

כאמור, כמתרגל לשעבר בקורסי ניסוח משפטי, אצל אותם אנשי מקצוע שהיו מבין מנסחי המטלות בעבר אני מסוגל ברוב המקרים "להיכנס לנעלי הבודק" ולבדוק את המטלה מחדש בעצמי. 

לאחר בדיקה מחודשת שאני מבצע (מעין "הנדסה לאחור" של המטלה), אני למעשה "מתווכח" עם הסיבות שבגינן הופחת, לדעתי, הניקוד  – ואני עושה זאת באופן חד מדויק, ומונחה מטרה אחת ויחידה:  'לסחוט' עבורכם את הנקודות החסרות.